אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גנאים נ' גנאמה ואח'

גנאים נ' גנאמה ואח'

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
31428-08-12
17/06/2013
בפני השופט:
אביגיל זכריה

- נגד -
התובע:
רחאב גנאים
הנתבע:
1. גאזי גנאמה
2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) והתקנות שהוצאו מכוחו.

התובעת, ילידת 13.1.1966, נפצעה בתאונת דרכים ביום 11.4.11.

התובעת אינה חולקת על כך שאמנם סבלה מפגימות בתחום האורתופדי לפני התאונה אך טוענת שעקב התאונה חלה החמרה במצבה כפי שעולה מבדיקות אובייקטיביות שבוצעו בסמוך לאחר התאונה והשוואתן אל בדיקות קודמות שבוצעו לה. עוד נטען כי יש במסמכים הרפואיים שהוצגו כדי לבסס ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האורתופדי ורצף טיפולי באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי.

ב"כ הנתבעים, בתגובה לבקשה (בה ככל הנראה עקב טעות התייחסה למספר מומחים רפואיים) ובטיעון המשלים בעל פה, התנגד למינוי המומחה המבוקש בעיקר בשל היעדר קשר סיבתי בין התאונה נשואת התביעה ובין הנכות הנטענת. לעמדת הנתבעים התאונה נשואת התביעה הייתה תאונה קלה ואין לקשור בינה ובין מצבה הרפואי של התובעת. לעמדת הנתבעים, כעולה מהחומר שצורף על ידי התובעת בעצמה ואף מחומר רפואי שאותר על ידי הנתבעים וצורף לתגובה מצטיירת תמונה לפיה התובעת סובלת כבר משנת 1996 מבעיות גב וכי התלונות המשויכות לתאונה מקורן במצבה הבריאותי עובר לתאונה שקישורן לתאונה נובע ממניעים הקשורים בניהול ההליך.

מינוי מומחים רפואיים בתביעות על פי חוק הפלת"ד - כללי

בתביעות המתבררות על פי חוק הפלת"ד הדרך היחידה העומדת בפני התובע להוכיח קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים או כל צורך רפואי ושיקומי אחר הינה באמצעות חוות דעת של מומחה/ים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט.

ההסדר החקיקתי הקיים בתחום זה מחייב את בית המשפט לנקוט באמת מידה מקלה ומרחיבה בבואו לדון בבקשה למינוי מומחים רפואיים מאחר ודחיית בקשה למינוי מומחה בתחום מסוים כמוה כדחיית התביעה או חלקה ביחס לנכות הנטענת בתחום זה. עוד נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות ובמקרים בהם מתעורר ספק מוטב למנות מומחה רפואי, וככל שיסתבר כי המינוי אכן היה מיותר אזי ניתן יהיה לחייב את התובע לשאת בעלות שכר טרחתו.

(ר' לעניין זה רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 (1998); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216; רע"א 3007/12 פלונית ב' הראל חברה לביטוח (פורסם בנבו, פסק דין מיום 30.5.12).

בבקשה למינוי מומחה רפואי נדרש התובע להראות, על בסיס תיעוד רפואי, ראשית ראיה לקיומה של הנכות הנטענת בתחום הרפואי הרלבנטי עקב התאונה. אותם מסמכים רפואיים אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין תאונת הדרכים לבין הנכות הנטענת. בעניין זה עשוי בית המשפט להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה, בדומה לזו הנדרשת לעצם קיום הנכות (ר' לעניין זה רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' כשרי ([פורסם בנבו], 29.7.2009).

הערה לעניין מימון הביניים של שכר טרחת המומחה

ככלל, על פי הפרקטיקה הנוהגת נהוג להטיל את מימון הביניים של שכר טרחת המומחה על המבטחת - הנתבעת. זאת נוכח האפשרות לקזז את עלות שכר טרחת המומחה מהפיצוי שייפסק לתובע במקרה ובסופו של יום יחויב לשאת בעלות האמורה.

ואולם, ישנם מספר מצבים בהם יש מקום לשקול הטלת מימון הביניים של שכר טרחת המומחה , כולו או חלקו, על התובע.

כך לדוגמא כאשר כבר בשלב מינוי המומחה קיים ספק ממשי כי לתובע לא נגרמה כל נכות בתחום הרפואי המבוקש; כאשר מדובר ב"מתחזה" או במי שפעל בחוסר תום-לב; כאשר נראה שאין קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה; כאשר לא מדובר בתאונת דרכים. כך גם ראוי לנהוג כאשר נראה שהצורך במינוי מומחה בתחום מסוים אינו חד-משמעי ומדובר במקרה גבולי.

יחד עם זאת, חיוב התובע במימון הביניים כולו או חלקו צריך להיעשות במשורה ובזהירות בשים לב להסדר החקיקתי שתואר ועל מנת שלא לחסום אפשרות הוכחתה של נכות על רקע היעדר יכולת כלכלית (ר' לעניין זה: א. ריבלין תאונת הדרכים (מהדורה רביעית, 2011).

מן הכלל אל הפרט

מהמסמכים הרפואיים של בית החולים פוריה אליו פנתה התובעת לאחר התאונה עולה כי התובעת התלוננה על כאבים בצוואר ובכתף שמאל ללא הגבלות תנועה וכי בבדיקות שבוצעו לא נמצאה עדות לנזק חבלתי גרמי.

עוד יצוין שמרבית המסמכים שצורפו על ידי התובעת מציגים על פניהם רקע רפואי קודם בתחום בעיות הגב שאינו קשור סיבתית לתאונה נשואת התביעה.

המסמך הספציפי אליו התייחס ב"כ התובעת בדיון שהתקיים ביום 20.5.13 כקנה מידה להשוואה בין מצבה של התובעת לפני התאונה ולאחריה, הוא בדיקת סי. טי. שבוצעה ביום 25.7.11 בה צוינו ממצאים מסוימים המצביעים, לשיטתו, על ההחמרה הנטענת. עוד צוינו טיפולי פיזיותרפיה שביצעה התובעת לאחר התאונה.

יתר המסמכים שצורפו ביחס לתקופה שלאחר התאונה עניינם בעיקר בתלונות סובייקטיביות מפי התובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ