גמליאל ואח' נ' א.י. אדיר - ברזל בנין וחומרי בניה בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך 50,000 ₪, שעיקרה דרישה לפיצוי בגין פלישה של הנתבעת, חברה קבלנית, לשטח התובעים.

תמצית טענות הצדדים:

1.התובעים, בני זוג, בעלי מחצית הזכויות בחלקה 203 בגוש 16712 בעפולה (להלן- חלקת התובעים) ואילו הנתבעת הינה בעלת הזכויות בחלקה הגובלת לחלקת התובעים בחלקה 28 בגוש 16695 (להלן – חלקת הנתבעת), בה בנתה שישה בתי מגורים.

2.עוד בטרם התרחשות האירועים נשוא תביעה זו, הקימו התובעים בחלק המזרחי של חלקתם חומה בגובה 1.2 מ' ובאורך של כ- 34 מטרים, לאורך הגינה הגובלת כיום עם בתי המגורים שנבנו על ידי הנתבעת. לטענת התובעים, בשל טעות, לא נבנתה החומה בגבול שבין חלקות הצדדים אלא בתוך שטח חלקתם, כך שמחוץ לחומה נותר שטח שגודלו 19 מ"ר שהוא בבעלותם. שטח זה ניצב במוקד התביעה דנן.

3.לטענת התובעים, בטרם החלה הנתבעת לבנות את בתי המגורים, פנו הם אל מנהל הנתבעת והתריעו כי הגבול בין החלקות אינו מיקום החומה, אלא עובר מזרחית אליה, וכי על הנתבעת להימנע מהשגת גבולם. לטענתם, הם אף פנו בכתב למנהל הנתבעת ביום 6.4.10 (צורף כנספח ד' לכתב התביעה). הנתבעת לא שעתה לפניותיהם, הסירה סימון שהציבו בשטח האמור והכשירה אותו כדרך מעבר עבור בתי המגורים שבנתה, וזאת על ידי מילוי החלקה באדמה וריצופה. בנייה זו גרמה לכך שגובה החומה בחלקה החיצוני הונמך משמעותית ל- כחצי מטר בלבד.

4.לטענת התובעים, הם באו בדברים עם הנתבעת וסוכם כי הנתבעת תפצה אותם על השגת גבולם והשימוש בחומה, בכך שתחפה באבן על חשבונה את החומה וכן תבנה מעקה על החומה לכל אורכה, וזאת על מנת להגביהה לגובה בו הייתה מלכתחילה. לטענתם, בהתאם לסיכום האמור, הם רכשו אבן בעלות של 2,700 ₪ ומסרו אותה לנתבעת. הנתבעת חיפתה את חזית החומה של חלקת התובעים, אולם סירבה לשפותם בגין עלות רכישת האבן. בנוסף, הנתבעת עשתה דין לעצמה וצבעה את החומה בשני צידיה, ופגמה בכך בייחודיות החומה אשר נבנתה על ידם.

5.בתביעתם תבעו התובעים סעדים כספיים שונים, על-פי הפירוט הבא (סעיף 11 לכתב התביעה):

(א). בגין השימוש שנעשה על-ידי הנתבעת בשטח שבבעלותם, סך 1,200 ₪ למ"ר וסה"כ - 22,800 ש"ח;

(ב). בגין שימוש הנתבעת בחומה שהוקמה על-ידם, אשר עלות בנייתה 1,200 ₪ למטר, ומאחר והנתבעת נהנית ממחציתה, סך 24,480 ₪;

(ג). בגין רכישת האבן - סך 2,700 ₪;

(ד). שכ"ט מודד בסך 1,200 ₪;

(ה). סך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש בשל צביעת החומה בצורה בלתי הפיכה ובניגוד לרצונם.

6.הנתבעת כפרה בטענות התובעים, לרבות בטענת הפלישה. עוד טענה, כי נוכח העובדה כי אין חולק שהחומה נבנתה על-ידי התובעים, עוד בטרם נרכש המגרש על-ידה וללא כל קשר אליה, הרי שככל שנגרם להם נזק כלשהו, האחריות לכך רובצת עליהם, ויש אף לראותם כמי שוויתרו מרצון על זכויותיהם בשטח שבמחלוקת, ככל שקיימות, והם מושתקים מלהעלות כל טענה בעניין.

7.עוד טענה הנתבעת, כי הבתים שנבנו על ידה נמכרו זה מכבר לדיירים לטובתם נרשמה הערת אזהרה ובנוסף אף נרשמה זיקת הנאה למעבר הולכי רגל וכלי רכב המתייחסת אף לשטח הנטען על ידי התובעים. בנסיבות אלו התובעים מבקשים למעשה לשלול זכות קניינית שהוקנתה זה מכבר לדיירים שרכשו את הדירות. לטענת הנתבעת, על אף היותה הבעלים של השטח בו עוברת הדרך הציבורית, הרי שהיא וויתרה על בעלותה בדרך זו והקנתה את הזכויות בה לעיריית עפולה כדרך ציבורית המשרתת את תושבי המקום.

8.הנתבעת טענה בנוסף, כי מתוך רצון טוב ולפנים משורת הדין, ביקשה לשפר את מראה חומת התובעים במסגרת עבודות הבנייה שבוצעו על ידה לרווחת תושבי הרחוב כולם ועל מנת לשפר את חזותו הכללית. לא היה בביצוע עבודות שיפוץ אלו משום הכרה כלשהי בטענות התובעים, שכן טענות אלו באו לאוויר העולם רק לאחר שהנתבעת סירבה להיכנע לדרישות התובעים. לעניין צביעת החומה טוענת הנתבעת, כי זו בוצעה בידיעתם של התובעים וללא שהביעו כל מחאה.

9.הנתבעת טענה עוד, כי הוכחת דמי שימוש, הוא עניין שבמומחיות המחייב הגשת חוות דעת מטעם שמאי, מה שלא נעשה בענייננו. יתרה מזו, גם אם ייקבע על ידי בית המשפט, כי התובעים זכאים לתשלום כלשהו מצד הנתבעת, הרי שיש לקזז מכל סכום כאמור, סך 15,000 ₪ עלות ביצוע עבודות הטיח, הצביעה והחיפוי שבוצעו על ידה להנאת התובעים.

דיון והכרעה:

10.בדיון שהתקיים בפניי, העידו התובע, מטעם התובעים, ומנהל הנתבעת, מר יורם כהן, מטעם הנתבעת.

11.כאמור לעיל, במסגרת כתב התביעה נתבעו מספר סעדים כספיים. להלן אדון בכל אחד מהם בנפרד.