גמיל נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשה לפסול את חוות הדעת של ד"ר אורי בלנקשטיין, מומחה לכירוגיה אורתופדית, שמונה לשמש כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, (להלן:"המומחה") ולמנות מומחה רפואי אחר במקומו, (להלן:"הבקשה").

לחילופין, מבוקש למנות יועץ רפואי נוסף.

2.עיקרי טענות ב"כ המבקש:

א.קביעתו של המומחה לפיה לא הופעל עומס על שורש כפות הידיים של המבקש במהלך עבודתו מהווה סטייה מרשימת העובדות המוסכמות ולכל הפחות התעלמות מהן. ברשימת העובדות המוסכמות הודגש כי בעבודת המבקש, כמשווק עצמאי של בננות, עבודה במסגרתה הרים מידי יום אשכולות רבים של בננות ונהג כ - 4 שעות מידי יום, הופעל לחץ רב על שורשי כפות הידיים.

גם קביעת המומחה כי לא היה עומס על שורשי כפות הידיים בכיפוף חד גוני או כי עבודת המבקש הייתה רב גונית או כי פעולת ההרמה והנשיאה של האשכולות לא נעשתה בכיפופים קיצוניים של שורשי כפות הידיים, מהוות סטייה מהעובדות המוסכמות.

ב.המומחה נוקט באסכולה המחמירה באופן קיצוני עם המבקש.

בתמיכה לטענה זו, צירף ב"כ המבקש, רשימה של פסקי דין בהם לדבריו נתן המומחה חוות דעת, והמלמדים לשיטתו כי המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם כלל ציבור הנפגעים בהשואה לאסכולות רבות אחרות, מקלות יותר.

3.עיקרי טענות ב"כ המשיב:

לא נפל כל פגם בחוות דעת המומחה. חוות דעת המומחה מפורטות ומנומקות ולא סוטות מהעובדות המוסכמות.

4.לאחר שנתתי דעתי לחוות הדעת של המומחה ולטענותיו של כל צד, מצאתי, כי יש לדחות את הבקשה.

5. ככלל, חוות דעת של המומחה היועץ הרפואי היא סוף פסוק בשלב הגשת הראיות לעניין הרפואי שהתעורר, כך שלא נותרה בידי בעל הדין הזכות לדרוש מומחים אחרים או נוספים, (דב"ע לד/0-25 שרה טורק נ' המוסד פד"ע ה 240; דב"ע תשן/0-48 המוסד נ' עמירם פיאלקוב פד"ע כב 321).

כחריג לכלל הנ"ל, רשאי בית הדין למנות מומחה נוסף רק במקרים יוצאי דופן.

הליך של מינוי מומחה נוסף פותח פתח לחוות דעת חדשה ומחזור נוסף של שאלות הבהרה. הליך שכזה על פי טיבו מביא להתארכות הדיון, שכן עם מינוי המומחה מתחיל אותו שלב מבראשית.

אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה רפואי נוסף, (עב"ל 421/09 המוסד נ' יעקב בן סימון לא פורסם; עב"ל 666/09 דוד אוחיון נ' המוסד לא פורסם).

6.בענייננו, לא מתקיים כל טעם מיוחד שיש בו כדי להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף או אחר.

7.לא מצאתי לקבל את הטענה כי המומחה סטה מהעובדות המוסכמות.

במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו למומחה בהחלטה מיום 23.5.12 תשומת לב המומחה הופנתה לכך שהוא קבע כי "לא היה עומס על שורשי כפות הידיים" כאשר בעובדות המוסכמות נקבע בין היתר כי "פעולת ההרמה והנשיאה של האשכולות בוצעה תוך כיפוף של שורשי כפות הידיים והאצבעות והפעלת לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות" וכי "... מדובר במאות פעולות קבועות, חוזרות ונשנות מיד יום עבודה של כיפוף ויישור שורשי כפות הידיים והאצבעות ותוך כדי הפעלת לחץ עליהם".

המומחה התבקש להבהיר האם הקביעות העובדתיות כאמור עמדו לנגד עיניו או שמא הוא מוצא לשנות ממסקנתו.

בתשובה לשאלה הבהיר המומחה, כי הקביעות העובדתיות כאמור עמדו לנגד עיניו, אך הוא הסביר מדוע על יסוד התשתית העובדתית הנ"ל, פעולות של כיפוף ויישור של שורשי כפות הידיים בעת הרמה ונשיאת אשכולות הבננות לא גורמות ללחץ על התעלות הקרפליות.