גמאל קדומי נ' אבן אביגדור

פסק דין

על פי כתב התביעה התובע שהינו תושב השומרון הועסק ע"י הנתבע במשק החקלאי שלו מ5/05 ועד 10/06.

לתובע היה רישיון עבודה אך על פי הנטען לא קיבל תלושי משכורת מהנתבע.

שכרו של התובע ליום עבודה היה בסך 160 ₪ והוא עבד 24 יום בחודש.

על פי הנטען נוכה משכרו כל שלושה חודשים סך 608 ₪ עבור רישיון העבודה וזאת שלא כדין.

הנתבע ביטל את רישיונו של התובע ועקב כך נפסקו יחסי העבודה בין הצדדים .

התובע דורש פיצויי פיטורין בסך 5,760 ₪ עבור 18 חודשי עבודה.

דמי הודעה מוקדמת בסך 2,880 ₪,דמי הבראה בסך 2,385ש"ח פדיון חופשה בסך 2,880 ₪

החזר הניכוי עבור הרישיון בסך 3,648 ₪ הפרשות לקרן פנסיה בסך 4,147 ₪ דמי חגים בסך2,160 ₪ ודמי נסיעה בסך 8,899 ₪ .

הנתבע טען כי התובע אכן עבד אצלו במהלך שנת 2005 32 ימים סה"כ ובשנת 2006 52 ימים במועדים שונים והוא פוטר אלא העדיף לעבוד במקום אחר. התובע קיבל תלוש משכורת משירות התעסוקה .

התובע עבד בימים לא רצופים אצל הנתבע ובשאר הימים עבד אצל אחרים למרות בקשות הנתבעת כי ימשיך לעבוד אצלו התובע סרב לעבוד בצורה רצופה . לאחר שלא הצליח לשכנע את התובע כי יעבוד אצלו ברציפות ,הודיע הנתבע למחסום כי התובע אינו עובד אצלו . הנתבע דיווח לשירות התעסוקה על כל ימי העבודה של התובע אצלו ושילם לו תוך שדיווח לשירות התעסוקה. הנתבע אף שילם לנהג שהסיע את התובע לעבודה יחד עם עובדים אחרים ממחסום אייל ועד מקום העבודה אצל הנתבע.הנתבע אינו חייב בהתאם למתואר לעיל כל תשלום נוסף לתובע.

בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 3.12.09 העיד התובע בחקירה נגדית על תצהיר עדותו הראשית וכן העידו הנתבע ומטעמו הנהג מר אחמד זקדח.

לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בצרופות ובסיכומי הצדדים הגענו למסקנות הבאות:

הנתבע מאשר כי התובע עבד אצלו במשק החקלאי בשכר יומי של 160 ש"ח וכי הוא הוציא לו רישיון עבודה .

עוד מאשר הנתבע כי הודיע למחסום אייל על כך שהתובע אינו עובד אצלו ולכן יש לבטל את הרישיון שהוצא על שם הנתבע לתובע.

המחלוקות בין הצדדים הן בשאלת זכאותו של התובע לזכויות הנתבעות כאשר מנגד טוען הנתבע כי התובע עבד אצלו ימים ספורים ולא באופן רצוף בתקופה הנטענת וכי שילם באמצעות שירות התעסוקה את שכרו ומלוא זכויותיו. כן נטען כי הנתבע שילם לנהג שהסיע את התובע ולכן אין התובע זכאי לדמי נסיעה הנתבעים.

לכתב התביעה צורפו 2 רישיונות עבודה שהוצאו לתובע כששם המעסיק הרשום בהם הוא שם הנתבע

וכן מסמך בשפה הערבית ללא תרגום. במועד ההוכחות כאשר התובע נשאל לגבי מהות המסמך בשפה הערבית שצורף לתצהירו אמר כי אינו יודע מה כתוב בו ובא כוחו ביקש באותו מעמד לפסול את המסמך.

התובע חזר בעדותו וטען כי עבד מידי חודש בתקופת עבודתו אצל הנתבע 22-24 יום אלא שמכרטיסו האישי בשירות התעסוקה שהנתבע צירף לתצהירו עולה כי התובע ,אף שהיה רשום כעובד הנתבע מ11.2004 ועד 9 2006 לא עבד באף אחד מהחודשים באופן מלא.

מרבית החודשים עבד התובע ,על פי כרטיסו האישי 2-3 ימים בחודש ורק שש פעמים במהלך תקופת העבודה עבד 12 ימים בחודש. גם העד מטעם הנתבע ,הנהג אחמד זקדח העיד כי הסיע את התובע ,על פי הנחיות אחמד קדומי ראש משפחתו של התובע וכי מרבית הימים הסיע את התובע למקומות עבודה אחרים ולא אצל הנתבע.