גלר נ' גרטלר ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה על סך של 6533.6 ₪, אשר יסודה ביחסי שכירות בין התובע לנתבע 1.

התובע הינו שוכר הדירה. הנתבע מספר 1 הינו משכיר דירה והנתבע מספר 2 הינו בא כוחו.

תחילתה של השכירות בשכירת המושכר על ידי התובע מהבעלים הקודמים של המושכר והמשכה ביחסי שכירות אשר נכרתה בין הצדדים בתיק זה.

התביעה כוללת החזר כסף אשר נגבה לטענת התובע שלא כדין על ידי עריית תל-אביב בסך של 387.6 ₪, כמו גם החזר הוצאות, פגיעה בשמו הטוב וכן עוגמת נפש.

2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במוצגים אשר הוגשו, הנני מוצאת לנכון לדחות את התביעה מנימוקי הנתבעים.

3.התביעה אינה מפרטת את עילת התביעה האישית כנגד הנתבע מספר 2 .

מעמדו של הנתבע 2 , כמיופה כוח של הנתבע 1, אין די בו על מנת להקים עילת תביעה אישית כנגדו.

התובע נמנע מלפרט בכתב תביעתו את השתלשלות העניינים במלואה עת נטען על ידו כי פינה את המושכר ביום 31.3.09.

מטיעונו בפני וכן מחקירתו הנגדית עולה כי ניתנו לתובע מספר אורכות לבקשתו לפינוי המושכר.

4. הנני קובעת לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים כי המועד בו פינה התובע את המושכר לא תואם עם מי מהנתבעים וכי התובע פינה על דעת עצמו את המושכר באותו מועד, כעולה בין השאר מנספח 1 לכתב התביעה.

הנני נותנת אמון בגרסת הנתבע 2 בכללותה.

לא שוכנעתי כי הייתה מניעה כלשהיא לתיאום מועד לפינוי המושכר וכי היו ניסיונות רבים מאת התובע אשר הושבו ריקם.

ככל שהיו פניות רבות בפקס, בדואר רשום או פניות אחרות בכתב, הרי לא הובאו פניות אלה בפני שכן התובע כלל אסמכתאות מתאריך 1.4.09 ואילך בלבד.

עולה ממכתבו של נתבע 2 לתובע (נ/3), כי התובע התחייב לפנות את המושכר עד סוף ינואר 2009. התובע נדרש על ידי הנתבע 2 לתאם מועד מסירת המפתח עם אישורים על תשלום יתרת החובות לעריה, חשמל וגז וכן דמי שכירות עד למועד הפינוי.

התובע הודה בעדותו כי לא עשה כן (ר' עמוד 4 מול שורות 15 עד 28).

התובע לא פעל להעברת שם המחזיק בעריה.

מכתבו של הנתבע 2 מיום 23.11.09 (נספח 7 לכתב התביעה), אינו שולל את גרסתו.

הנתבע 2, בהגינותו כי רבה, פנה לעריה לאחר שהמושכר פונה באופן חד צדדי על ידי התובע.

5. התובע הודה כי לא שולם מלוא חוב הארנונה עד ליום 31.3.09, אשר עמד על סך של 383 ₪, על כן תביעתו להחזר כספי דינה להדחות.