גזר דין והחלטה בתיק ת"פ 11798-01-10

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו 3 עסקאות של סחר בסם מסוג קוקאין, שהתרחשו בחודש אוגוסט ופעמיים בחודש דצמבר בשנת 2009. הנאשם נעצר והוגשה נגדו בקשה למעצר ע.ת.ה., ממנה שוחרר לאחר שהיה עצור 40 יום ולאחר מכן מעצר בית מלא, במשך כ - 7 חודשים.

בעניינו של הנאשם הוגשו מס' תסקירים, הראשון בהם ביום 19.12.10, ומסקנתו שהמוטיבציה של הנאשם לשיקום הינה מוטיבציה חיצונית, הנגזרת מההליך המשפטי, בשל טעם זה ובשל התרשמות ש. המבחן מהמוטיבציה המועטה שגילה הנאשם, נמנע השירות מהמלצה טיפולית בעניינו.

תסקיר מאוחר יותר, כשלושה חודשים לאחר מכן, מצא כי: "חל שינוי מסוים בעמדותיו כלפי טיפול", לפיכך, נדרשה דחייה. התסקיר האחרון שהוגש בחודש אוגוסט השנה, מצא כי הנאשם משתף פעולה, רוצה לעשות שינוי ועושה כמיטב יכולתו והבנתו, עורך מאמצים להביא לשינוי בחייו, מוסר בדיקות שתן נקיות ולפיכך המליץ שירות המבחן שהנאשם ימצא בצו מבחן למשך שנה.

בתיק אחר באותה פרשייה שהסנגורית ביקשה לגזור גזירה שווה ממנו, נשפט נאשם אחר, מירילשווילי, ל - 7 חודשי מאסר. לטעמה של הסנגורית, מדובר בתיק חמור מהתיק שבפנינו, היות שהנאשם באותו מקרה מכר את הסם במועדון, בעוד שהנאשם בפניי ביצע את המכירות בביתו. באותו מקרה לא נטענה הטענה של סוכן מדיח, בעוד שבמקרה שבפניי נטענה טענה כזו, אולם אני מצאתי הבדלים נוספים בין שני המקרים, הנאשם מירילשווילי סחר בקוקאין במשקל כולל של פחות מ 2 גרם, בעוד שהנאשם שבפניי סחר במשקל כולל של מעל 7 גרם, לנאשם מירילשווילי לא היו הרשעות קודמות, בעוד שלנאשם דנן, מבלי שהדבר ישמש שיקול רב עוצמה לחובתו, הרשעה במשחקים אסורים. הנאשם בתיק האחר לא סבל מהתמכרות לסמים, בעוד שהנאשם שבפניי, מבלי קשר לסוכן כלשהו, או הדחה, על פי התסקירים, צרך סם מסוג חגיגת ובסופי שבוע סמים מסוג קוקאין, כחלק משגרת חייו ואף נאמר בתסקיר הראשון שהוצע בעניינו שהוא אינו רואה בעייתיות כלשהי בעובדות אלה. גם באותו תסקיר וגם בפניי היום, השליך הנאשם את האחריות על העבירות על השוטר הסמוי שסיפק לו את הסמים, בתסקיר נאמר שהנאשם נפל קורבן לקונספירציה אישית נגדו, בעוד שבפניי מסר הנאשם שהסוכן "הפליל אותו". דומני, כי לא ניתן להשתחרר מהמסקנה שעדיין ההליך המשפטי הוא המוטיבציה העיקרית לשיקום ולא תובנה פנימית שדרושה על מנת שהצפי לשיקום מלא ומוצלח ושינוי דרך מא' ועד ת', יוכלו לעמוד אל מול שיקולי ההרתעה העונשית ושיקולי גמול, שהם השיקולים הציבוריים הבכירים במיוחד בעבירות של סחר בסם.

התרשמתי כי אכן לעבירות הסחר קדמה חברות שנרקמה בין הסוכן, כחלק מעבודתו, ככל הנראה, לבין הנאשם, אך ודאי שאין מדובר ביחסים חברתיים ארוכי שנים, במסגרתם ידע הנאשם למי הוא מוכר סמים, אלא בחברות חדשה, שעילותיה היו כלכליות ולפי דברי הסנגורית גם בעלות אופי מיני, בתוך שיתוף של נערה בקשר שבין הנאשם לבין הסוכן. אין בדברים אלה כדי להפקיע מהנאשם את הנסיבה המחמירה של מכירה לאדם שהוא בסופו של דבר אינו מכיר, אף אם יש באופי עבודת הסוכן כדי להביא להקלה מסוימת בדינו של הנאשם.

הכלל בתיקים של עבירות סחר הוא ענישה מחמירה, קיימת פסיקה ענפה לעניין זה, הכלל כפי שנקבע בפסק דין חביב מפי כב' השופטת פרוקצ'ה, הינו שרק שיקום יוצא דופן בנסיבותיו יכול להביא במקרים נקודתיים למשקל שיעמוד מול השיקולים הציבוריים. גם במקרה שבפניי ועם כל ההערכה לשיקומו של הנאשם, אין מדובר במצב העונה על הדרישות המחמירות שיכולות להכריע את ההרתעה הציבורית.

במצב דברים זה, אין לי אלא לקבל את עתירת התביעה במרביתה, ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר למשך 10 חודשים, בניכוי 50 ימי מעצרו של הנאשם.

2. מאסר למשך 10 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מסוג פשע, לפי פקודת הסמים.

3. מאסר למשך 3 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מסוג עוון, לפי פקודת הסמים המסוכנים.

4. קנס בסך 6,000 ש"ח או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז כנגד הפקדה בסך של 10,000 ש"ח שהפקיד הנאשם ויתרתה תועבר לבא כוח הנאשם, עו"ד חזום, לאחר שיסתיימו הליכי הערעור בתיק או ביום כניסתו של הנאשם לכלא.

5. אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה, לתקופה של 5 חודשים, החל מיום שחרורו מהכלא.

6. אני מורה על חילוט הטלפונים הניידים, שנתפסו ברשותו של הנאשם.

לעניין המחשב הנייד - איני מוצא לנכון בנסיבות העניין לחלטו והוא יוחזר לנאשם.

המוצגים - יושמדו.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 45 יום .

<#7#>

ניתן והודע היום ח' אלול תשע"א, 07/09/2011 במעמד הנוכחים.