גזר דין בתיק תפ"ח 34956-02-10

מעשי הנאשם והרשעתו

בעיצומה של פרשת תביעה, לאחר שהתקיים הליך גישור בפניי, הגיעו הצדדים וביניהם הנאשם 6 להסדר טיעון שייתר את המשך הבאת הראיות בתיק. מכוח ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן והנאשם הודה והורשע במיוחס לו. במסגרת ההסדר הוסכם, כי התביעה תעתור לעונש ראוי של 17 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה תטען כראות עיניה.

המדובר בכתב אישום המגולל פרשה סבוכה של פעילות עבריינית שבוצעה בחבורה, החל מקשירת קשר לפשע, עובר בסיכון חיי אדם וסיוע להצתה וכלה בעבירות שונות הכרוכות בנשק. לנאשם זה, במסגרת הרחבה של התיק, אחריות מוגדרת באישום שני בלבד.

מתברר, כי עובר ליום 19/02/09, חשד נאשם מעורב אחר בשי עמרם, כי התרועע עם חברתו. בתגובה לכך, בחצות הליל של אותו יום, ארב הנאשם המעורב האחר עם אדם נוסף לעמרם בסמוך לביתו בנתניה, כשברשותו אקדח ברטה 9 מ"מ קצר. עת הגיע עמרם עם רכבו, ירד הנאשם המעורב האחר מהאופנוע, באמצעותו הגיע למקום, שלף את האקדח וירה אל עבר החלק האחורי של רכבו של עמרם, כשהאחרון נוהג ברכב. למשמע הירי נמלט עמרם מהמקום ורכבו ניזוק מפגיעת הכדורים. השניים נמלטו מהמקום באמצעות האופנוע לפרדס בבית אליעזר, שם המתין להם נאשם מעורב נוסף, שנטל מידיהם את האקדח, האופנוע והקסדות והסתירם בפרדס בבית אליעזר, סמוך לביתו. בהמשך, במהלך חודש יולי 2009, הועבר האקדח  למתן נחמיאס, אשר הטמינו  במקום מסתור אחר. מאמצע חודש אוקטובר 2009 החל מתן לשתף פעולה עם המשטרה. במסגרת שיתוף פעולה זה הוציא מתן את האקדח ממקום המסתור ומסרו למשטרה, כאשר האחרונה הנחתה אותו להטמין אקדח חלופי במקומו.

ביום 7/12/09 הגיע נאשם 6 לביתו של מתן שבראשון לציון ואמר לו, כי נאשם מעורב אחר מעוניין לקבל חזרה לידיו את האקדח. ביום 17/12/09 נפגשו מתן והנאשם המעורב האחר בחדרה, כאשר האחרון הורה לנאשם 6, אשר אותה עת עבר במקום, לקבל את האקדח לידיו ולהטמינו במקום מסתור אחר. בהמשך, נסעו נאשם 6 ומתן למקום המסתור, נטלו את האקדח החלופי ונסעו לביתו של נאשם 6 בחדרה. שם הטמין נאשם 6 את האקדח החלופי, כאשר בסמוך לאחר מכן הוציאה אותו המשטרה משם.

על פי אלה הורשע נאשם 6, בכתב האישום המתוקן, בעבירה של נשיאת נשק והובלתו, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין").

הנסיבות האישיות והתסקיר

בהתאם להסכמת הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, הזמנתי תסקיר בעבור הנאשם, כבן 24 שנים, שנישא לאחרונה ואשתו נמצאת בחודשים מתקדמים להריונה (מאז נולד לשניים בן). לדבריו, הוא ורעייתו נמצאים בתהליך של חזרה בתשובה ומנהלים אורח חיים מסורתי. אביו בעל חנות לממכר דגים ואמו מנהלת מכון יופי. תיאר את משפחתו בצורת חיובית ואת תחושת הרווחה הכלכלית.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד וביצע חלק ממבחני הבגרות. הוא סיפר, כי מעולם לא גילה עניין בלימודים והעדיף על פניהם להתמודד עם ניהול עסקי. את שירותו הצבאי, במשך חודשים ספורים, תלה בדחיית רצונו להתגייס ליחידה מובחרת. לדבריו, משלא נענה על ידי רשויות הצבא, החליט לערוק, נפתח נגדו הליך משפטי שבגינו נכלא ובסופו של יום שוחרר בגין אי התאמה.

עם שחרורו עבד תקופה קצרה יחד עם אביו בחנות ולאחר מכן הקים עסק עצמאי לשיווק חסה ממנו הוא מתאר סיפוק רב, לאור תפקודו העצמאי ללא מרות מעסיקים.

למרות שאין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות, הוא תיאר בפני שירות המבחן, תוך שהתקשה להסביר הסיבה, דפוסי התנהגות שוליים שאפיינו אותו בעבר, ביניהם התחברות לצעירים המנהלים אורח חיים עברייני.

בהתייחסו להסתבכותו בעבירה ציין, כי פעל מתוך שיקול דעת מוטעה וקלות ראש כאשר לא תפס  עצמו כמי שמסייע במעשיו לדבר עבירה ולא היה ער להשלכות הצפויות מכך. לדבריו, לא היה מעורב בביצוע העבירה או בתכנונה, אלא חלקו התמצה רק בכך שפגש באקראי בחבריו, שביקשו ממנו לסייע בהסעת חבר משותף כאשר במהלך אותה נסיעה נתבקש על ידי חברו להחביא נשק שברשותו.

בעקבות מעורבותו זו שהה במעצר כארבעה חודשים ולאחר מכן שוחרר לחלופת מעצר, תחילה לבית סבו תחת צו פיקוח של שירות המבחן במסגרתו השתתף בקבוצת עצורי בית ולאחר מכן לבית הוריו. מתקופת השתתפותו הקבועה במפגשים התרשם שירות המבחן, כי המדובר בבחור עצמאי, בעל יכולת לשקול מעשיו, מקיים באחריות את תנאי מעצרו ומגלה תושייה בניהול עסקו בכפוף לתנאי המעצר. המדובר במי שחווה את מעצרו כזעזוע וכגורם לעריכת שינוי בחייו, לרבות הפסקת קשרים בינאישיים עם חברים המעורבים הפלילים.

שירות המבחן עמד על כך, שבחירת הנאשם לסייע לחבריו מבלי ששקל את חומרת מעשיו, נבעה מכך שניהל אורח חיים לא-זהיר, שהיה מושתת על חוסר בשלות רגשית, טעויות בחשיבה, דחף ללקיחת סיכונים וצורך בריגושים.

לצד אלה, זיהה שירות המבחן מספר גורמי סיכוי לשיקום: יכולתו של הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי, רתיעתו ממעצרו ומההליך המשפטי, התמדתו בהשתתפות בקבוצה טיפולית, יכולתו לקחת אחריות על מעשיו והפנמת משמעותם החיובית של גורמי התמיכה בחייו. כל אלה מעידים, להערכת שירות המבחן, על פוטנציאל שיקומי וסיכון נמוך להישנות של מעורבות בפלילים.

לפיכך, המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מרתיע במסגרת מאסר, שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, שיהוו ענישה מידתית ויהיה בהם כדי להציב גבול להתנהגותו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמד על נסיבות ביצוע העבירה על ידי הנאשם, תוך שהדגיש, כי חלקו אמנם מסתכם אך בעובדות האישום השני, אולם המדובר בעבירה חמורה של נטילת אקדח, שבאמצעותו בוצע ירי לעבר אדם, ובהמשך אף הוסתר במספר מקומות שונים. לדבריו, מעורבותו של נאשם 6 אינה מתמצית רק בכך שביום 17/12/09, בהוראת הנאשם המעורב האחר, התלווה למתן למקום המסתור על מנת לקבל את האקדח לידיו והטמינו סמוך לביתו. אלא כבר ביום 7/12/09  הגיע נאשם 6 לביתו של מתן שבראשון לציון על מנת למסור לו, כי הנאשם המעורב האחר מעוניין לקבל חזרה לידיו את האקדח. עינינו רואות, כך לדברי התובע, כי המדובר במי שנוטל חלק בפעילות עבריינית מסוכנת ובהעברת כלי נשק, שגלום בו פוטנציאל סיכון רב. לא בכדי קבע המחוקק, כי עבירות נשק הינן בגדר עבירות ביטחון המקימות חזקת מסוכנות.

התובע הדגיש את הפסיקה הנוהגת בעבירות הקשורות בנשק, במסגרתה מוטלים עונשי מאסר, אפילו בעבירות החזקה שהינן פחות חמורות מעבירת הנשיאה - בה מואשם הנאשם דכאן.