גזר דין בתיק ת"פ 40070-12-10

1.      גזר דין זה עוסק בששה מתוך שבעה נאשמים, בכתב אישום מתוקן אחד במסגרת פרשה אחת, כאשר לכל נאשם חלק אחר בפרשה. כתב אישום מתוקן זה הוא בניסוח מוסכם, אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליך גישור, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בעניין העונש.

2.      כתב האישום פותח בקשר בין נאשמים 1, 2 ו- 3 להתפרץ לבית מסוים ביישוב חצב. שלשה אלה הגיעו אל מקום הבית, ל"ביקור מקדמי", ביום 15.12.10, בשני כלי רכב. אז ירד נאשם 3 מהרכב על מנת להביט על הבית בעוד חבריו ממתינים במכוניות, הוא חזר לרכב והם נסעו מן המקום. אולם, עיקר העבירות בתיק זה בוצעו כמה ימים מאוחר יותר, ביום 20.12.10.

3.      ביום 20.12.10, נסע נאשם 7 עם הנאשמים 2 ו-3 לאותו מקום, ושוב נאשם 3 ירד ונכנס לחצר הבית. זאת, כאשר שני חבריו מתצפתים ומשמשים להם רכב מילוט. הם עזבו ואז, כעבור כשעה, חזרו שלשה אלה יחד עם נאשם 4, וזמן קצר לאחריהם הגיע למקום גם נאשם 1. נאשם 4 נשא עמו תיק שחור ובו כלי פריצה בהם דיסק חיתוך עם דיסקים להחלפה וחוט מאריך, שני לומים וכלים מכלים שונים שנועדו לפריצה. הנאשמים 2,3, ו - 4, עטו כפפות וחבשו כובעים. הנאשם 4 אף הוסיף משקפי שמש ושם ידיו על פניו למנוע זיהוי. ניסיון זה להיכנס לבית לא הצליח מסיבה כלשהי, והחמישה נסוגו לתחנת דלק. שם התארגנו מחדש ויצאו שוב.

4.      פרשה זו הגיעה לשיא בשעת הפעילות האחרונה בצהרי אותו יום. אז, כל שבעת הנאשמים הגיעו סמוך למקום, בשלשה כלי רכב שונים. זאת, כאשר הם מצוידים בגרביים, כובעים, משקפי שמש, תיק כלי הפריצה, מכשירי קשר ומכשירי מירס. הנאשמים 3,4 ו- 5 התפרצו לבית על ידי הדיפת חלון הזזה וכניסה לבית. ארבעת האחרים שימשו באותה עת כמסייעים, בתצפית ובהחזקת רכב מילוט.

5.      הנאשמים הפורצים לא הצליחו במבוקשם, יצאו מן הבית, ונעצרו על ידי השוטרים. הנאשמים 3 ו- 5 ניסו, ללא הצלחה, להימלט ברגל. הנאשמים 1-2 ברחו ברכב ליישוב סמוך, נטשו את המכונית בה נסעו והחליפו לרכב אחר שהמתין במקום אך נעצרו בהמשך.

6.      בשל כל המעשים האמורים, הורשעו הנאשמים 3,4,5 בהתפרצות והנאשמים 1,2,6,7 בסיוע להתפרצות. הנאשמים 1-4 הורשעו בקשירת קשר. כל הנאשמים למעט נאשם 6 הורשעו בניסיון גניבה. הנאשמים 2 ו 7 הורשעו גם בעבירות "נסיבות מחשידות בכוונת פריצה". הנאשם 4 בלבד הורשע בעבירה של החזקת מכשירי פריצה.

7.      בעת הטיעון לעונש, הסכימו הצדדים כי עניינו של נאשם 7 יידחה עד לאחר מתן תסקיר של שירות המבחן בעניינו. לפיכך, גזר דין זה עוסק ביתר הנאשמים.

שיקולים כלליים לעניין העונש

8.      כאמור, הסדר הטיעון לא כלל הסכמה של המדינה לעניין ענישה מסוימת. יחד עם זאת, הוסכם כי מעבר לעובדות כתב האישום ייקח בית המשפט בחשבון שני נתונים עובדתיים נוספים. האחד, כי בפועל לא נגרם נזק כלשהו לבעל הבית. למעשה, לא היה סיכון מוחשי, שכן כל האירוע היה "מכוסה" על ידי מעקב ומארב משטרתי ובעלי הבית עצמם הוצאו מן הבית מבעוד מועד.

9.      נתון נוסף הוא קושי ראייתי בתיק. בדרך כלל, בהקשר להסדר טיעון, מובא הקושי הראייתי כנימוק להקלה מוסכמת בעונש, כחלק מ"נוסחת האיזון". כך, על פי הלכת ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1)577, על בית המשפט לשקול את העובדה כי היו קשיים ראייתיים, אשר הנאשם ויתר על ניצולם, כדי לבחון אם ההקלה בעונש, עליה הסכימה המדינה, מאוזנת. למעשה, בית המשפט בוחן אם מוצדקת הייתה ההקלה המוסכמת בעונש, בשים לב לטיבו של הקושי הראייתי בתיק, וכתוצאה מכך אם ראוי לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים.

10. במקרה דנן אין הסכמה לעניין העונש. אולם, במסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים בהליך הגישור, הוסכם שבית המשפט ייתן משקל לקולה להסכמת הנאשמים לוותר על ה"קלף" הראייתי שהיה בידם. הסכמה זו חריגה היא, באשר הצדדים לא כימתו בעצמם את ערכה של ההקלה אשר אותה יש לאזן עם הקושי הראייתי, והותירו מלאכה זו לבית המשפט.

11. בהתאם להסכמה זו של הצדדים, יש לציין כי במקרה דנן הסנגוריה אכן ויתרה על "קלף" של ממש. בהמשך לאותו דימוי, אפשר לומר שקלף זה, אף אם לא היה "ג'וקר" או "אס" קרוב היה להיות "מלך". אכן, מצד אחד, האירוע כולו היה "מכוסה" בפעילות משטרתית, והנאשמים נתפסו בזירה או נצפו בה, בהתנהגות שקשה לפרשה לשתי פנים. יחד עם זאת, "מוקש" של ממש היה טמון בשדה המערכה בין הצדדים, והוא קיומו של חומר חקירה החוסה תחת תעודת חיסיון, אשר לגביו כבר ניתנה החלטה על ידי כבוד השופט חזק, סגן הנשיא.

12. החומר החסוי אינו מוכר לי, ומבחינה זו אני עומד במקום דומה לסנגורים, בניגוד למדינה. לסנגורים יש תיאוריה מסוימת לפיה התעודה נועדה להגן על שותף לעבירה, שלא נאשם, אשר לדעתם שיתף פעולה עם המשטרה מלכתחילה. איני יודע אם יש ממש בטענה זו. אולם, נוסח ההחלטה של השופט חזק מלמד על סיכון גדול לצד המדינה. השופט חזק אמנם קבע שאין להיעתר לבקשה להסרת החיסיון בשלב הראשוני של המשפט. יחד עם זאת, הוא ציין בצורה מפורשת כי הסנגורים יהיה רשאים לעורר עניין זה מחדש, עם התפתחות פרשת הראיות. משתמע מהחלטתו של השופט חזק, לא שהוא סבר שאין בחומר החסוי כדי לסייע לסנגורים, אלא שאין בו כדי לסייע כפי שיריעת המחלוקת מנוסחת עתה. יחד עם זאת, צפה  סגן הנשיא כי מציאות זו עלולה להשתנות, והתריע על כך.

13. מכאן, שיש סיכון מוחשי כי, אם ישמעו ראיות, המדינה תחויב לחשוף את החומר החסוי או חלקו, ונוכח האינטרס הציבורי המוגן, אפשר שתאלץ לוותר על האישום. יש מקום להשערה כי עצם ריבוי העדים בתיק, וריבוי הסנגורים, יכול היה להביא להתגלעות מחלוקת בה החומר החסוי היה הופך להיות רלוונטי. במקרה כזה הייתה ניתנת הוראה לחשוף את החומר, והדבר היה מביא לזיכוי מלא של כל הנאשמים, ללא תנאי. נמצא כי הויתור של הסנגורים בשם הנאשמים הוא גדול, ויש ליתן משקל משמעותי לויתור שלהם על "קלף" זה.

14. עוד שיקול כללי שיש לקחת בחשבון לטובת הנאשמים הוא החיסכון האדיר בזמן שיפוטי. רשימת עדי התביעה מגיעה למספר 45. עיון מהיר מגלה שלפחות שליש מהרשימה מבטא ראיות טכניות. אולם, למרות זאת, גם שמיעה של כ- 30 עדים היא נטל לא מבוטל על הזמן השיפוטי. כאשר לוקחים בחשבון שחלק מהעדים הם "עוקבים" עם כל הקושי הלוגיסטי הכרוך בעדותם, ומוסיפים לחשבון שכל העדים יכולים היו להיחקר על ידי שבעה סנגורים, בזה אחר זה, הרי שנחסך זמן שיפוטי רב מאוד.

15. בשים לב לכך שחלק מהנאשמים עצורים ולהתקרבות הפגרה, תקופת החגים ותום 9 חודשי המעצר הראשונים, הרי שהודיית הנאשמים חסכה מעמסה קשה על יומנו של כבוד השופט אקסלרד, אשר אמור היה לבטל דיונים לא מעטים, תוך פגיעה באינטרסים של צדדים אחרים, על מנת לשמוע את התיק במהירות הראויה, אילו התקיים הדיון לגופו.

16. מבחינת השיקולים לחומרה מבקשת המדינה ללמוד את היקף הקשר המדובר, מידת ההתארגנות ומידת הסיכון לציבור מיכולתה של החבורה שלפנינו להתארגן כך למשימות. כן מצביעה התובעת על מידת הנחישות של המעורבים לבצע את העבירה, כעולה ממספר הביקורים במקום, הציוד, בגדי ההסוואה וכלי הרכב שהובאו  למקום.