גזר דין בתיק ת"פ 31046-11-09

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין] בכך, שביום 29.6.09, בעת שנהג באופנוע, החזיק בסכין בעלת להב קבוע באורך 15 ס"מ.

2.         במסגרת ההסדר הוסכם כי הנאשם יישלח לקבלת תסקיר בעניינו אשר יבחן את שאלת ההרשעה, לבקשת הסניגורית, כשהמאשימה הצהירה כי עמדתה העונשית היא להטלת עונש מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. ייאמר כבר, כי בסופו של יום, לאחר קבלת שני תסקירים, אין המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם; קיימת חוות-דעת עדכנית מאת הממונה על עבודות השירות, כי הינו כשיר לרצות את עונשו בדרך זו.

3.         ב"כ המאשימה הדגיש את המסוכנות הטמונה בהחזקת סכין, אשר קיימת בעניינו של הנאשם - כפי שעולה מההסבר שמסר לקצינת המבחן, לפיה החזיק בסכין למטרה של הגנה עצמית. תמונת הסכין הוצגה (ת/1) ולטענת התובע, לו היה עושה בה שימוש לצרכי הגנה עצמית, היה גורם לנזק בלתי הפיך. עוד הדגיש, כי למרות ששירות המבחן סבר שיש מקום לשלבו בקבוצה טיפולית, הפסיק לשתף פעולה על דעת עצמו לאחר שהשיג הסכמתו של המעסיק, כי במקרה של הרשעה לא יפסיק את עבודתו. על כן, יש ליתן מעמד בכורה לשיקולים של גמול והרתעה, ומכאן עתירתו להשתת עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. התובע הציג פסיקה לתמיכה בטיעוניו.

4.         הסניגורית ביקשה להבהיר, כי אין הנאשם עומד עוד על עתירתו לביטול הרשעה, אך עותרת היא להסתפק בהשתת ענישה צופה פני עתיד. לטענתה, המדובר בנאשם בן 31 שנים, ללא עבר פלילי, אשר מבין את חומרת מעשיו, כיום מועסק לראשונה באצורה סדירה ובמקביל לומד לימודים אקדמאיים. הזכירה כי הנאשם השתמש בעבר בסמים קשים, עבר טראומות קשות, וכיום לא נותר ללא טיפול - אלא פנה בעצמו לקבלת טיפול פרטי לפני מספר שבועות (נ/1). הזכירה, כי בפני בית-המשפט תסקיר ראשון הכולל המלצה לאי-הרשעה, מדובר בנאשם נורמטיבי, ואין מקום להשית עליו עונש אשר יגרום לכך כי יאבד את מקום עבודתו. לטענתה, מדיניות הענישה הנוהגת מחייבת לסיים את עניינו של הנאשם בהשתת מאסר על תנאי וקנס.

5.         בדברו לבית-המשפט לקח הנאשם אחריות על מעשיו, חזר על כך כי אינו משתמש בסמים ומצוי במקום אחר היום, והדגיש את החשיבות שבשמירת מקום עבודתו הנוכחי.

6.         הפסיקה שהוגשה על-ידי ב"כ הצדדים משקפת את טווח הענישה הנוהגת בעבירה של החזקת סכין. נקודת המוצא היא, כי בתי-המשפט מחוייבים להילחם בנגע תת-תרבות הסכין; עם זאת, בנסיבות חריגות ומתאימות, ניתן לשקול אף אי-הרשעת נאשם אשר הודה בביצוע עבירה זו (בעקבות: רע"פ 3446/10, סאלח עבד אלחלים נגד מדינת ישראל, פורסם בנבו מיום 6.4.11; ראו, למשל, גזר-הדין שניתן על-ידי מותב זה בת.פ. 57286-10-10). אלא, שגם אם עסקינן בנאשם ללא עבר פלילי, הרי שנסיבות החזקת הסכין לרבות מטרת ההחזקה לצד בחינת מצבו האישי של הנאשם והאינטרס הציבורי הקיים, יביאו לכך שיעלה צורך ליתן משקל מכריע לאינטרסים של גמול והרתעה באמצעות השתת ענישה מוחשית.

            כזה הוא עניינו של הנאשם שבפניי.

8.         כפי שעולה מעובדות כתב-האישום, הנאשם נמצא נושא בסכין בעלת להב מתקבע באורך של 15 ס"מ, בעודו נוהג על אופנוע, במחסום. המסוכנות הטמונה בנשיאת סכין מעין זו (ת/1) מתעצמת, כשלנגד עיניי גירסתו של הנאשם, המופיעה בתסקיר שירות המבחן, לפיה החזיק בסכין למטרת הגנה עצמית על רקע חוויות שעבר (ראו תסקיר מיום 11.10.2011 בעמוד האחרון). ייאמר כבר בשלב זה, כי על רקע המידע שנמסר לשירות המבחן, מעריך קצין המבחן, כי העבירה משקפת את נטייתו של הנאשם לפתור קונפליקטים בדרכים תוקפניות ואלימות (שם). הנאשם חשף עוד בפני שירות המבחן כי לפני כשנה ומחצה הפסיק להשתמש בסמים, אך עדיין נוהג לשתות אלכוהול מספר פעמים בשבוע. על רקע קשיים שזוהו על-ידי קצין המבחן, הוצע לנאשם להשתלב בטיפול קבוצתי בשירות המבחן - והנאשם הביע רצונו בכך.

9.         לצורך כך, נדחו הטיעונים לעונש בעניינו של הנאשם, וזאת לבקשת הסניגורית. בישיבת יום 25.10.11, עתרה ב"כ הנאשם לאפשר קבלת תסקיר משלים על-מנת שהתמונה המלאה תהיה בפני בית-המשפט תוך שציינה, כי ב"כ המאשימה איננו מתנגד לבקשה זו. צויין בהחלטתי מאותו היום, כי לטעמי יש די אינפורמציה בפני בית-המשפט (לרבות התסקיר שהסתיים בהמלצה לאי-הרשעה, למרות הקשיים שזוהו, עתירה שכבר אינה רלבנטית היום), אך נעתרתי לבקשת ההגנה. בסופו של יום, התסקיר האחרון שהוגש מהווה נדבך נוסף המבסס את הצורך בהרתעה אישית לנאשם אשר לא עבר תהליך טיפול מתאים לצרכיו, להערכת קצין המבחן. מהתסקיר מיום 15.2.2012 עולה, כי כשבוע לפני פתיחת הקבוצה הודיע הנאשם כי אינו מתכוון להשתלב בקבוצה, כפי שסוכם עימו, וכתחליף לכך פנה על דעת עצמו לטיפול במסגרת פרטית. קצין המבחן הבהיר לנאשם את הערכתו, כי הטיפול המתאים עבורו הינה קבוצה טיפולית המיועדת לאוכלוסיה עוברת חוק המתקיימת במסגרת סמכותית ומפקחת כשירות המבחן. למרות זאת, הנאשם לא הגיע למפגשים בקבוצה, כשהוברר לקצין המבחן כי הנאשם מסר שהשיג הסכמה עם מעסיקו כי במקרה של הרשעה בפלילים לא יפסיד את מקום עבודתו. על כן, כיום, אין המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

10.        יצויין, כי ממכתב שהגיש הנאשם (נ/2) עולה, כי החל בטיפול פסיכוטרפויטי אך ביום 25.1.2012 על-מנת לסייע לו להתמודד עם נטיה לתגובה בעלת איכות אלימה במצבים בהם חש עלבון ופגיעה אישית.

11.        במצב דברים זה, לאור אופי הסכין אותה נשא הנאשם, מטרת ההחזקה, קיומם של דפוסים תוקפניים, התנהלות הנאשם מול שירות המבחן והעדר נכונות להשתלב בטיפול סמכותי על-פי מצבו - הרי שאכן עולה צורך להעביר לנאשם תגובה עונשית מוחשית, כפי שעתר ב"כ המאשימה.

12.        ייאמר, כי איני מתעלמת מהרקע האישי והמשפחתי של הנאשם המתואר בתסקירים, תפקודו החיובי בעבודה, לקיחת האחריות על מעשיו בפני בית-המשפט והעובדה כי אינו בעל עבר פלילי. עם זאת, אין בשיקולים אלו כדי להביא לאימוץ עתירתה של הסניגורית. ההתחשבות בנאשם תבוא לידי ביטוי בהטלת תקופת עונש מאסר קצרה, יחסית, אשר תרוצה בעבודות שירות, ותאפשר לנאשם לשמור על מקום עבודתו.

13.     לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

          מאסר בפועל של 45 ימים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

          עבודות השירות יבוצעו במרכז לבריאות הנפש אברבנאל בימים ובשעות המפורטים בחוות-הדעת מיום 9.2.2012, והחל מיום 22.3.2012. במועד זה, על הנאשם להתייצב עד השעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות.

          מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו-כן, עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. מובהר, כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

             מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

          קנס בסך 2,000 ש"ח, או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.6.12.

          משום עיכוב ביצוע המאסר (בעבודות שירות) ועל מנת להבטיח את התייצבות הנאשם לריצוין והשלמתן - תיאסר יציאת הנאשם מהארץ עד לתום ביצוע העבודות ותיחתם ערבות עצמית על סך  5,000 ש"ח.