גזר דין בתיק פ 6183/07

1.         הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע עבירות הצתה לפי סעיף 448 סיפא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וניסיון להשמדת ראיה לפי סעיף 242+25+29 לחוק.

2.         ביום 14.12.07 נהג נאשם 1, כשלצידו נאשם 2, במכונית בכביש עכו כרמיאל, במהירות מופרזת (124 קמ"ש) וצולם במצלמה שניצבה על עמוד לצד הדרך. השניים הבחינו בהבזק המצלמה.

כשעתיים מאוחר יותר, הנאשמים הצטיידו בבקבוק דלק, אותו מילא נאשם 1 בתחנת דלק במג'דל כרום ושבו למקום המצלמה. השניים ירדו מהרכב, נאשם 1 כשבקבוק הדלק בידו ונאשם 2 הצטייד במפתח גלגלים. נאשם 2 ניפץ עם מפתח הגלגלים את עדשת המיגון של המצלמה. נאשם 1 שפך את הדלק מהבקבוק במקום השבר, הוסיף נייר עיתון והצית באמצעות מצית.

הנאשמים שבו למכונית והחלו בנסיעה, מבלי להדליק את פנסי הרכב וזאת על מנת שלא יזהו את המכונית.

בעקבות מעשי הנאשמים, מערכת כבוי אש שבעמוד המצלמה, הופעלה. כיוון שמדובר במערכת חד פעמית, היה צורך בהחלפתה. המצלמה הושבתה והיה צורך לתקנה.

בגין העבירה של נהיגה במהירות מופרזת, נאשם 1 נדון במסגרת דו"ח ברירת קנס, אותו שילם.

3.         הוריתי על קבלת תסקיר קצין מבחן לגבי שני הנאשמים; אודות נאשם 1 כמתחייב עפ"י הדין ואודות נאשם 2 בהסכמה, מפאת גילו הצעיר, יליד 1984.

מהתסקיר עולה כי נאשם 1 ניהל אורח חיים נורמטיבי ואין לו עבר פלילי.

במסגרת מעצרו בתיק הנדון, הנאשם שוחרר למעצר בית בבית דודו והוטל עליו צו פיקוח מעצר למשך שישה חודשים. במהלך תקופת הפיקוח הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית, אחת לשבוע והביע במסגרתה חרטה על מעשיו.

קצין המבחן המליץ כי במידה ויוטל על נאשם 1 מאסר בפועל, שהתקופה לא תהיה ארוכה וכי ניתן יהיה להמירה בעבודות שירות, "ענישה בעלת אלמנט הרתעתי ומציבה גבולות לעתיד".

מהתסקיר עולה כי לנאשם 2 הרשעה אחת משנת 2005 בגין החזקת סכין. לטענתו זו סכין שמצא בחוף הים.

גם נאשם 2 שוחרר למעצר בית בבית דודו, הוטל עליו צו פיקוח מעצר והוא השתלב בקבוצה טיפולית.

קצין המבחן התרשם כי נאשם 2 נזקק לקשר טיפולי, מדריך ומייעץ שיעזור לו בהקניית כלים להתנהגות ראויה במצבים מורכבים ומלחיצים. לפיכך, המליץ שירות המבחן על צו מבחן למשך שנה, במהלכו ישתלב הנאשם בקבוצה טיפולית "אלימות רחוב" המתקיימת בשירות המבחן. עוד המליץ על צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

4.         ב"כ המאשימה הגיש דו"ח לפיו הנזק שגרמו הנאשמים למצלמה הוערך בסך 3,000 ש"ח.

ב"כ המאשימה טען שמדובר בעבירות חמורות, שנעשו תוך זלזול במערכת אכיפת החוק. ב"כ המאשימה ביקש שלא לקבל את המלצת שירות המבחן. הוא הדגיש כי המחוקק קבע עונש חמור לצד עבירת ההצתה וכי הנאשמים פעלו בשיטתיות. יש להעדיף האינטרס הציבורי על האישי ולחייבם במאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, נוסף על מאסר על תנאי וקנס.

5.         הסנגורים טענו כי הנאשמים קיבלו אחריות על מעשיהם, הודו בהזדמנות הראשונה  והביעו חרטה כנה. שני הנאשמים צעירים, שניהלו אורח חיים נורמטיבי. עוד הפנו הסנגורים לתסקירי שירות המבחן החיוביים.

סנגורו של נאשם 1 טען כי שעור הנזק שנגרם למצלמה לא הוכח. נאשם 1 לא עבד מאז ביצוע העבירה ואין ביכולתו לשלם קנס. לחלופין, ביקש שאם יוטל קנס, יהא סמלי בלבד.  הסנגור ביקש להסתפק במעצר בו ישב הנאשם ובמעצר הבית ולהטיל על נאשם 1 מאסר על תנאי בלבד. לחלופין, אם ביהמ"ש יטיל מאסר בפועל, שניתן יהיה להמירו בעבודות שירות.

סנגורו של נאשם 2 טען כי די בהליך השיפוטי שהתנהל כדי להוות גורם מרתיע עבור הנאשם. מעורבותו של הנאשם במעשים נבעה מלחצים שהופעלו עליו וחוסר יכולתו לעמוד בפני חברו. הוא ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

6.         שני הנאשמים הביעו חרטה על מעשיהם והבטיחו שמדובר במעידה חד פעמית.