גזר דין בתיק פ 2969/06

הנאשם הורשע לפי הודאתו בכתב אישום המתוקן בשנית ובגדרו של הסדר טיעון בשורה של עבירות שעניינן סחר בהיקף נרחב באלפי כדורי "ויאגרה" מזוייפים, שהכילו חומר פעיל המצוי בכדורים מאותו סוג שאינם מזוייפום. בשל הייצור החובבני של הכדורים, החומר הפעיל שבהם היה במינון בלתי אחיד. הנאשם אינו רוקח ובלתי מורשה למכור תרופות מסוג זה. הכדורים סומנו בסימן מסחרי של חברת Pfizer ללא רשותה וכדי להטעות את הלקוחות. הנאשם לא ייצר את הכדורים בעצמו אך ארז אותם במו ידיו והדביק על האריזות מדבקות שיש בהן להטעות.

במעשיו אלה עבר עבירות לפי הסעיפים 60(א)(3), 60(א)(1) ולפי סעיף 60(2)- לפני התיקון מאוקטובר 2002  לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש) תשל"ב-  1972 וכן לפי 47א ו- 47ב יחד עם סעיף 60 לפקודת הרוקחים (נוסח חדש) התשמ"א- 1981.

האישום השלישי מייחס לנאשם עבירות מס בגין העסקאות בכדורים. לפי הודאתו, הכנסותיו בתקופה הרלוונטית, שנים 2002- 2003 שהן שתי שנות מס, הסתכמו ב- 600,000 ש"ח. הנאשם לא דיווח על ההכנסה, לא שילם מס ואף הגיש דיווחים כוזבים.

בגין עבירות אלה הורשע באי הכללת הכנסות בשני דוחות שנתיים מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס ובאי ניהול פנקסי חשבונות, עבירות לפי הסעיפים 220(1) ו- 216(5) לפקודת מס הכנסה.

וכן במסירת דוחות הכוללים ידיעה כוזבת ואי ניהול פנקסים לפי הסעיפים 117(ב)(1) ו- 117(א)(7) לחוק מס ערך מוסף.

באי כוח הצדדים הציגו הסדר עונשי לפיו יוטל על הנאשם קנס בסך 66,000 ש"ח, התביעה תטען למאסר בפועל של 6 חודשים שלא בעבודת שרות, ואילו ההגנה תטען לגבי המאסר כראות עיניה.

התביעה מדגישה את חומרת העבירות ואת מדיניות הענישה המחמירה בעבירות המס בהן הורשע הנאשם. לדבריה, הסדר הטיעון ברף הגבוה שלו עדיין מקל עם הנאשם ומבטא את השיקולים לקולא העומדים לזכותו.

ההגנה עותרת שלא להטיל על הנאשם מאסר וזאת נוכח נסיבותיו האישיות כעולה מעדיות האופי והתסקיר שהוגש בעניינו, עברו הפלילי הנקי, הודאתו, תשלום פיצוי על ידו לחברת Pfizer, מצבו הרפואי ורצונו לקבל עבודה שהוצעה לו לאחרונה. ההגנה מבקשת לאמץ את המלצת התסקיר, להסתפק בשל"צ כעונש קונקרטי ובכך לאפשר לו לקבל את הצעת העבודה כמנהל אולם שמחות בקרית שמונה.

עדויות אופי ועיקרי התסקיר:

עו"ד מנץ' ורוה"ח דוד בכור, הוזמנו כעדי אופי וסיפרו כי לפני כ- 10 שנים הנאשם מכר עסק טקסטיל גדול שהיה בבעלותו אך מסיבות שונות לא קיבל את התמורה עליה הוסכם ומאז התדרדר מצבו הכלכלי.

התסקיר -  בן 51 וללא הרשעות קודמות. סיפר בשירות המבחן על ההפסד הכספי שנגרם לו בזמנו ממכירת עסקו ולדבריו לקה בלבו בעקבות זאת וצבר חובות כספיים. לאחר מכן עבד במקומות שונים ומזה 4 שנים אינו עובד. לאחרונה הוצעה לו עבודה כמנהל אולם שמחות בקרית שמונה והוא מעוניין לקבלה.

הנאשם לוקח אחריות על המעשים נשוא כתב האישום, מביע חרטה ומתרץ הסתבכותו הפלילית במצב כלכלי קשה.

להערכת שרות המבחן, ההסתבכות הפלילית נבעה גם ממצב משברי של ייאוש ותסכול.

ההמלצה היא שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל ועל מנת לאפשר לו קבלת העבודה בה מעוניין, להסתפק כעונש קונקרטי בשל"צ.

התביעה הגישה לעיוני אסופת אסמכתאות התומכות בעמדתה העונשית. הפסיקה קובעת חד משמעית כי יש להחמיר בעבירות מהסוג בהן חטא הנאשם, ובפרט בעבירות המס, בדרך של הטלת מאסר בפועל. כך למשל אמר ביהמ"ש ברע"פ 5060/04 הגואל נ' מ.י: "ראוי לבטא בענישה מחמירה את הנזק הכבד הנגרם לציבור ממבצעי עבירות כלכליות הפוגעות באינטרסים יסודיים של החברה והמדינה...לא רק בקופה הציבורית אלא גם בערכים של שוויון בין בני אדם, הנדרשים לשאת באורח שווה וצודק בנטל החובות והצרכים שהמדינה נדרשת לספק לאזרחיה. חומרתן של העבירות הכלכליות ותוצאתן הקשה...מצדיקות, אכן, ענישה קשה שתחדיר מסר שיפוטי ברור כי אין עוד להקל ראש עם עברייני מס."

החומרה בענישה מושמת על מאסר בפועל ולא רק על ענישה כספית שאין בה הרתעה מספקת - ראה ע.פ ת-א 71191/04 צ'צ'קס נ' מ.י.

לאחר שנתתי דעתי לכל האמור לעיל, אני סבורה כי העונש לו עותרת התביעה אינו חמור כלל ועיקר, ואף מוטה לקולא, בהתחשב במהות העבירות ובנסיבותיהן כמפורט לעיל.

נסיבותיו האישיות של הנאשם: בעיה רפואית שאינה אקוטית, כשלון עסקי מן העבר, קשיים כלכליים ועבודה חדשה העומדת על הפרק, ראויות אמנם להתחשבות, אך אינן מסוג הנסיבות החריגות המצדיקות סטייה חדה מרמת הענישה המקובלת, עד כדי הימנעות מהטלת מאסר.