אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2193/06

גזר דין בתיק פ 2193/06

תאריך פרסום : 06/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2193-06
06/09/2007
בפני השופט:
צבי סגל - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רועי בראונר מפרקליטות מחוז י-ם
הנתבע:
סאמר אסמר (ת"ז 081007841)
עו"ד מונעם תאבת
גזר דין

 

1.        הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של גניבת רכב, לפי סעיף
413ב(א)לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: "החוק"); סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיפים 332(2) ו-332(5) לחוק; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק; אי ציות לרמזור אדום, לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות");  מהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות; וכן - בנהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961. לבקשת הנאשם, צורפו מספר תיקים נוספים בהם הודה, ובעקבות כך הורשע אף בעבירה של גניבה והחזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיפים 384 ו-186 לחוק (ת"פ 1094/97- בימ"ש שלום ירושלים); עוד הורשע הנאשם בעבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק (בפ"א (י-ם) 6273/05); בעבירה של גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16(א) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; בשבע עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (פ"א (י-ם) 6273/05); וכן בשלוש עבירות נוספות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק (פ"א 25380/06 מרחב ירקון).

2.        עובדות כתב האישום דנן פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, ומשכך מצאתי להסתפק אך בתיאור תמציתי שלהן. מקרה שאירע ביום 23.12.06, בשעה 19:00 לערך, כך אירע: הנאשם נכנס לתא מדידה בחנות "בזאר שטראוס" בירושלים, נטל משם מפתחות מכונית מסוג "שברולט" מכיס מעילו של מר יואל סיידוף, אשר הושאר על-ידו בתא מדידה, נכנס אל המכונית ונסע לכיוון חברון. בעקבות הודעה על גניבת הרכב, חסמה ניידת משטרה את המכונית באזור צומת הכלבייה, והשוטרת אורנית משה שלום אצה לעבר המכונית, פתחה את דלת הנהג, אחזה בידו השמאלית של הנאשם והורתה לו לצאת. או-אז, צעק הנאשם לעבר השוטרת כי המכונית הינה שלו, נסע לאחור, ואגב כך אילץ את השוטרת להרפות אחיזתה מידו, ונמלט מהמקום במהירות לכיוון שער יפו. אלא שבכך לא סגי. עת הגיע הנאשם לכביש מס' 1, הוא אותר על-ידי שוטרי בילוש ושוטרי מג"ב ואלה דלקו אחריו והורו לו, באמצעות מערכת כריזה, לעצור. הנאשם התעלם מהוראותיהם והמשיך בנסיעה פרועה תוך נהיגה במהירות מופרזת במהלכה חצה ארבעה רמזורים באור אדום, עלה על מדרכות מספר פעמים ונסע בנתיב הנסיעה הנגדי לפרקי זמן ממושכים, והכל - תוך סיכון כלי רכב אחרים והולכי רגל. לבסוף, ברחוב א-זהארה, התנגש הנאשם בדלת ברזל של חנות, יצא מהמכונית והחל להימלט בריצה מן המקום אל עבר הסמטאות הסמוכות. בסופו של יום נכנס הנאשם למועדון סנוקר, אליו אף נכנסו השוטרים שדלקו אחריו.  או-אז, הסיר מעליו הנאשם את מעילו על-מנת לטשטש את זהותו, פנה אל אחד השוטרים, שלא זיהה אותו, והצביע בפניו על מאן דהוא אחר ששהה אותה עת במקום, כאילו הוא היה זה שנכנס זה עתה למועדון. בעקבות כך נחקר האחר במשטרה, ובמהלך חקירתו התבררה ההטעיה שהטעה הנאשם את חוקריו.

           תמצית עובדות כתב האישום בפ"א 6273/05 שצורף מורות, כי ביום 10.1.05, עת הייתה הגב' רחל מסוארי מאושפזת בבית חולים "הדסה עין-כרם", גנב הנאשם מתיקה כרטיס אשראי, שני שיקים וכסף מזומן בסך 260 ש"ח. באמצעות כרטיס האשראי הנ"ל ביצע שבע רכישות בסך כולל של כ-2087 ש"ח. ביום 11.1.2005, בשעה 19:00 לערך, גנב הנאשם ארנק ובו כ-100 ש"ח מסועדת במסעדת "צדקיהו" בירושלים.

           עובדותיו של כתב האישום בת.פ 1094/07 שצורף מורות, כי ביום 16.1.05, סמוך לשעה 21:00, גנב הנאשם שני מכשירי פלאפון מחולים שהיו מאושפזים אותה עת בבית חולים "הדסה עין-כרם". באותן הנסיבות החזיק הנאשם סכין, שלא למטרה כשרה.

           בגדריו של פ"א 25380/06 המצורף, יוחסו לנאשם שלוש עבירות נוספות של גניבה. 

3.        תסקיר שירות המבחן מלמד, כי הנאשם בן 33, רווק, בן למשפחה ערבית מוסלמית המתגוררת במזרח ירושלים, מכור לסמים ומוכר לשירות המבחן בגין מעורבותו ארוכת השנים בפלילים. את העבירות הנוכחיות בתיק דנן ביצע אך כחודש לאחר שהוטל עליו צו מבחן במסגרת הליך פלילי אחר.  בהתייחסותו לביצוע העבירות דנן חזר הנאשם בפני קצין המבחן על הגרסה אותה השמיע גם בבית המשפט, תוך שהוסיף כי ביצעה באופן פתאומי ואימפולסיבי, מתוך רצון עז "לעשות סיבוב קצר באוטו". שירות המבחן הביע התרשמותו, כי התנהגותו במהלך האירוע הנה ביטוי לדפוסי התנהגות וחשיבה בעייתיים המאפיינים את הנאשם, אשר ככל הנראה לא באו על פתרונם במסגרת הליך השיקום האמור, ובסופו של יום נמנע מהמלצה טיפולית חוזרת בעניינו. עם-זאת, המליץ שירות המבחן כי עונש המאסר שיוטל עליו לא יהיה ממושך מדי, על-מנת שלא לפגוע בסיכויי שיקומו לעתיד.

4.        במסגרת הראיות לעונש הגיש בא-כוח המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם וכן את גזר הדין בת"פ 2602/04 (ב"מ שלום י-ם), מיום 17.6.04, בגדרו הוטלו עליו שישה חודשי מאסר על-תנאי, וכן את גזר-הדין בת"פ 2020/05 (שלום, י-ם) אשר ניתן ביום 6.11.05, ושבמסגרתו הוארך עונש המאסר המותנה הנ"ל למשך שנתיים נוספות.

5.        בסיכומיו לעונש עתר בא-כוח המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת משבע שנים, להפעיל את המאסר המותנה שהוטל עליו בת"פ 2020/05 הנ"ל, להשית עליו בנוסף עונש מאסר על-תנאי, כמו גם קנס כספי וכן להורות על פסילתו מנהיגה, תוך שהדגיש בטיעוניו את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, אשר בשל מעורבותו הפלילית, במגוון רחב של עבירות, יוצא ונכנס את שערי בית הכלא. והנה, גם את ההזדמנות שקיבל בגדרו של ת"פ 2020/05 לא השכיל לנצל, אלא שב לסורו כפי שמלמדות עובדות המקרה דנן. לקולה לא מצא בא-כוח המאשימה ולו בדל טיעון אחד, ועל האמור לעיל הוסיף אף את חומרת העבירה עצמה והסיכון הנשקף בעטייה לציבור הרחב ולשוטרים המעורבים. המכלול האמור מצדיק, כך לטענתו, ענישה מחמירה, כל-שכן שעה שהנאשם לא הביע כל חרטה, ניהל הוכחות וביצע את העבירה כשעונש של מאסר על-תנאי תלוי ועומד נגדו.

6.        ב"כ הנאשם ביקש להביא במכלול שיקולי הענישה לקולה את הודאת הנאשם מלכתחילה בחלק מעובדות כתב האישום ואת נסיבותיו האישיות הקשות, ובכלל זה את התמכרותו העמוקה לסמים, אשר לסברת ב"כ הנאשם אף פוגמת במידת-מה בכשרותו לעמוד לדין, על-אף שחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניין זה קבעה אחרת. לסברתו, מעיד צירוף התיקים על חרדתו של הנאשם מאימת הדין. ב"כ הנאשם עתר שלא למצות הדין עם הנאשם ולאמץ בעניינו את המלצת שירות המבחן, היינו, שלא להטיל עליו תקופת מאסר ממושכת מדי, ולמרב - להשית עליו עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים. עוד ביקש ב"כ הנאשם, כי עונש המאסר המותנה חב ההפעלה העומד כנגדו יופעל בחופף לתקופת המאסר שתוטל עליו.

7.        הנאשם ניצל את זכותו לומר את המילה האחרונה בטרם ייחתם גזר-דינו. בתוך כך ביקש מבית המשפט כי יתחשב בנסיבותיו האישיות ולא ימצה עמו את הדין.

8.        לפנינו נאשם, שאך כחודש ימים קודם לביצוע העבירות דנן זכה להתחשבות בית המשפט, שביקש לסייע בידו לשקם את חייו בגדריו של תיק פלילי אחר, וחרף עברו הפלילי המכביד הטיל עליו צו מבחן ומאסר מותנה. והנה, בערבו של יום מתהלך לו הנאשם והוא נתקף דחף "לעשות סיבוב קצר באוטו" לא לו, ומשכך, הוא נוטל אותו ללא רשות בעליו ויוצא למסע מסוכן שכל כולו ביטוי לזלזול עמוק בשלטון החוק ונציגיו, כשתחילה סיבך עצמו בעבירה של גניבת רכב, אך בהמשך הוסיף והסלים בתעוזה של ממש את התנהגותו, ועקב כך גם את הסיכון שהעמיד בו אחרים, ובכלל זה גם אדם אחר עליו טפל האשמת-שווא. התיקים שצרף הנאשם אף מחזקים את הרושם השלילי שהותיר הנאשם על בית המשפט. לאורם מתברר, כי הנאשם מעולם לא נטש את דרך החיים העבריינית, וגם אם נגמל לתקופת-מה מתלותו בסמים לא הפנים בהליך הטיפולי בו השתתף ולו גרגר של תובנה באשר לדרך החיים הנורמטיבית. כך, למשל, ביצע עבירות נוספות זמן קצר לאחר שהוטל עליו צו מבחן. הנאשם התגלה כחסר מעצורים של ממש, ובהתנהגותו זו לימדני אודות הסיכון הממשי הנשקף ממנו לחברה ועל הצורך הברור בהרחקתו ממנה לתקופה משמעותית, כמתחייב מאופי העבירות החמורות שביצע ומהצטברותן לכלל תופעה מצערת ומדאיגה.

           ער אני למצבו האישי הקשה של הנאשם, אדם צעיר שמרבית חייו עוברים עליו בצילה של התמכרות לסמים כשבית הכלא הפך לו בית שני. ואולם, נסיבותיו האישיות של הנאשם, קשות ככל שתהיינה, אין בהן כדי להצדיק פגיעה כה חריפה באינטרס הציבורי, בשלומם ורכושם של אזרחים ובשלומם של האמונים על השמירה על החוק והסדר הציבורי - הלא הם השוטרים.

9.        במכלול השיקולים לקולה ולחומרה, ובאיזון הראוי ביניהם, באתי לכלל מסקנה, כי בגין כל העבירות בהן הורשע בתיק זה ובתיקים אותם צירף לתיק זה יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שש וחצי (6.5) שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו (26.12.06);

ב.        הפעלה מצטברת של המאסר על-תנאי של ששה (6) חודשים, שהושת על הנאשם בת"פ 2020/05 (שלום י-ם), מיום 6.11.06, כך שעל הנאשם יהיה לרצות בסך הכל שבע (7) שנות מאסר החל מיום מעצרו;

ג.        מאסר על-תנאי לתקופה של עשרים וארבעה (24) חודשים, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה כלשהי מסוג פשע;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ