בתאריך 7.4.04 לאחר חצות, נהג הנאשם ברכב ברח' פנקס בת"א בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים במסלול נסיעתו.
בהגיעו לצומת נסעה לפניו מונית, וכלי רכב נסעו בנתיבים הימני והשמאלי.
הרמזור בצומת התחלף מאדום לירוק, והנהגים החלו בנסיעתם, כאשר עדי חיון נוהגת ברכב מזדה בנתיב הימני, רוני לנדאו נוהגת ברכב דיהאטסו בנתיב האמצעי, מאחוריה נהג מאיר קליף במונית ולצידו הנוסע רוטברג ישראל, ושלומית חביב נהגה ברכב פונטיאק בנתיב השמאלי.
לפני תחילת הנסיעה שתה הנאשם משקאות אלכוהולים מסוג וודקה ובירה, והיה נתון להשפעתם, והתקרב לצומת במהירות גבוהה מאוד, לא שם ליבו לדרך שלפניו, ופגע עם חזית רכבו במונית שהיתה לפניו. המונית נהדפה קדימה ופגעה ברכב הדיהאטסו שלפניה, ולאחר מכן סטתה שמאלה והסתובבה, והנאשם סטה עם רכבו ופגע ברכב המזדה שלימינו וכן פגע בצד האחורי של רכב הדיהאטסו. רכב זה נדחף למרכז הצומת ורכב הפונטיאק הסתובב והנאשם פגע עם רכבו בשני כלי רכב אלו.
כתוצאה מפגיעת רכבו של הנאשם בכלי הרכב האחרים, נהרג הנוסע שישב ליד נהג המונית, נהג המונית עצמו נפגע קשה, נגרמו לו שברים בצלעות והוא אושפז למשך 19 ימים, נהגת הדיהאטסו נחבלה בירך שמאל, נהגת הפונטיאק נחבלה בראש ובצוואר ואבדה הכרתה לזמן קצר.
הנאשם עצמו נפגע אף הוא קשה, נגרמו לו שברים מרובים בצלעות, הוא פונה לבי"ח כשהוא מונשם.
בכתב האישום נטען כי מותו של המנוח ופגיעתם של האחרים נגרמה כתוצאה מפזיזות הנאשם, שנהג במהירות גבוהה ולא שם לב לדרך שלפניו, תוך שהוא נתון להשפעת משקאות משכרים דבר שמנע ממנו שליטה ברכב, והוא הואשם בעבירות הריגה, נהיגת רכב בשכרות ונהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה.
מיד עם פתיחת המשפט לקח הנאשם אחריות על הארוע והודה בכל העבירות מבלי לנסות להתחמק או להמיר את סעיפי האישום לסעיפים קלים יותר.
עקב נסיבות אישיות קשות ומצב בריאות גרוע, נתבקש תסקיר קצין מבחן ביחס לנאשם, וממנו עולות הנסיבות שפורטו גם במסגרת הסיכומים, כאשר הנאשם הינו גרוש ללא ילדים, חי עם בת זוג, אולם מתגורר אצל הוריו הקשישים ששניהם חולניים, נזקקים לטיפול רפואי והנאשם הוא היחיד המטפל בהם.
הנאשם עצמו נמצא במצוקה נשימתית, עקב מחלת אסטמה, ובעקבות התאונה נכנס למצב של דכאון ותגובות פוסט טראומתיות. הוא מטופל בתרופות למחלת האסטמה ונמצא במעקב פסיכיאטרי, הוא עצמו עובד במפעל להנדסת תאורה, ומתפקד בצורה טובה, כששתיית האלכוהול הוסברה על ידו כי נקלע למצוקה נשימתית עקב מחלתו ואף שלטווח הארוך האלכוהול משפיע עליו לרעה, הרי לטווח הקצר יש השפעה של הקלה בנשימה עקב הרחבת הסימפונות וכלי הדם. אף שהנאשם הודה בביצוע התאונה, סבור שרות המבחן כי הוא מתקשה לקחת אחריות עליה, ולאור קשייו להתייחס לסיכון הנגרם מאופן התנהגותו בשל שתיית אלכוהול,סבור שרות המבחן כי הנאשם זקוק לעונש מוחשי וקונקרטי שימחיש עבורו את ביצוע העבירה.
בכל ארוע שבו גורם אדם לקיפוח חיים וגורם לפציעתם הקשה של אנשים אחרים, יש צורך לגזור עונשים שימחישו את האופן בו רואים בתי המשפט נסיבות של פזיזות שגרמה לקטילת חיי אדם. לפיכך הציגה התובעת פס"ד בהם נגזרו בגין עבירות דומות עונשי מאסר שבין 3-6 שנים בפועל. הסניגור מצידו הציג אסופת פס"ד של עונשים החל בעבודות שרות והסתיימו בהטלת 18 חודשי מאסר.
הענישה הינו הליך אינדיבידואלי שבו יש להתאים עונש לכל נאשם בנפרד, וכנגד חומרת העבירה, העובדה שקופחו חיי אדם, ונפצעו אנשים נוספים לרבות הנאשם עצמו, עומדות נסיבות אישיות שלא ניתן להתעלם מהם, המתייחסות למצבו האישי והבריאותי של הנאשם.
כאמור הורי הנאשם חולים וזקוקים לעזרה יום יומית, נזקקים לתרופות ולטיפולים רפואיים והנאשם הוא היחיד המטפל בהם.
יצויין כי בשל מצבו הנפשי של הנאשם נתבקשה חוו"ד של מב"ן באשר לאפשרות מאסרו של הנאשם, ומנהל מב"ן הודיע כי החטיבה הפסיכיאטרית בשב"ס ערוכה לטפל בכל סוג של הפרעה נפשית, לרבות תסמונת המלווה בדכאון, ובכל מתקן של שב"ס ניתן טיפול רפואי בהתאם.
למרות הצורך להתחשב בנסיבות הנאשם כפי שפורטו, לא ניתן להתעלם מנסיבות החמורות של הארוע והעובדה שהוא לא נגרם בשל רשלנות רגילה, אלא בשל פזיזות חמורה כשהנאשם נהג כשהוא נתון להשפעת משקאות משכרים, וכן נהג במהירות גבוהה מבלי לשים לב לכלי רכב הנוסעים באיטיות לפניו בצומת מרכזית בעיר.
מתוך נסיון לאזן בין החובה להחמיר בענישה כדי להרתיע בעבירות מסוג זה לבין הצורך להתחשב בנאשם שאינו עבריין פלילי במובן המקובל של המילה, ותוך התייחסות למצב בריאותו כשלאחרונה אף אושפז בבי"ח בגין ארוע מוחי בו לקה, וגרם לפגיעה בצד שמאל של גופו, ותוך מתן משקל להודאתו המיידית של הנאשם באשמתו, הגעתי למסקנה כי העונש הראוי לנאשם הינו מאסר לתקופה של 30 חודשים בניכוי כל תקופת מעצר שהנאשם היה נתון בה, וכן 18 חודשי מאסר ע"ת שלא יעבור תוך 3 שנים עבירת הריגה, נהיגה בזמן פסילה או נהיגת רכב בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה שתוצאתה תאונה עם נפגעים שנפגעו חבלה של ממש.
כמו כן אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגת רכב מסוג כלשהו למשך 15 שנה.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתן היום כ"ג באייר, תשס"ה ( 1 ביוני 2005) במעמד הצדדים.
