גז"ד לאדם שהיכה קטין אשר היה מסוכסך עם בתו

החלטה (בשאלת ההרשעה)

1.          הנאשם הודה, במסגרת הסדר דיוני, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של תקיפה סתם - לפי סעיף 379 לחוק העונשין, בכך שמשך בחוזקה באוזנו של הקטין ר.א. יליד 1993 (להלן: "הקטין"), עד שהפילו ארצה, וכתוצאה מכך לחיו ואוזניו הימניים של הקטין האדימו.

2.          במסגרת הסדר הדיוני, הופנה הנאשם לשירות המבחן, שנתבקש, לבקשת הסנגור, לבחון אפשרות סיום ההליך בלא הרשעה.

3.          המחלוקת בין הצדדים מתמקדת באופן סיום ההליך.

ההגנה עתרה לסיום ההליך בלא הרשעה, ואילו התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם, ולהטיל עליו מאסר שתבחן אפשרות ריצויו בדרך של עבודות שירות.

4.          מטעם התביעה העיד אבי הקטין, שהיה כבן 14.5 במועד האירוע.

לדברי האב, הקטין ילד מופנם ושקט, וזכה להערכה בית ספרית בגין התנהגות מופתית.

האב מסר, כי הנאשם שתקף את בנו, "רצח את הנשמה של הבן שלי". לדברי האב, בעקבות האירוע, החל הקטין להרטיב במיטה בשל פחדים, וחושש לפגוש בנאשם.

            האב מסר, כי הקטין סירב לקבל טיפול פסיכולוגי.            

5.          הנאשם כבן 45, בעברו הרשעות נושנות בעבירות מרמה, אלימות, רכוש, זיוף. בגין הרשעתו האחרונה נדון הנאשם ל-3 חודשי מאסר בפועל, מחודש אוקטובר 1991.

הנאשם גרוש, אב ל-3 ילדים, אחד בגיר ושניים קטינים, מנהל חברה, בבעלותו, העוסקת באבטחה.

בפני השירות טען הנאשם, כי העבירה בוצעה על רקע תלונות בתו הצעירה, שנחשפה להצקות והקנטות מצד נערים בני גילה בדרך חזרה הביתה מבית הספר.

בבית המשפט טען הנאשם, כי הקטין כינה את בתו "פריקית ולסבית" ובתגובה היא כינתה אותו "הומו" והם דחפו זה את זו.

לדברי הנאשם, עצר את רכבו סמוך לבית הספר, בנו הצביע בפניו על הקטין כמי שתקף את בתו, והוא תקפו כפי שהודה.

הנאשם טען בפני השירות, כי קודם האירוע הבחין בסימנים התנהגותיים מדאיגים של בתו, והוא חשש כי היא מצויה בתחילת תהליך התדרדרות, שהנאשם הבין שקשור אף בהקנטות המתוארות.

הנאשם הציג בפני השירות מכתבי תודה ממטופלים שתארו את מקצועיותו והחום האנושי שלו כמתנדב שנים רבות במגן דוד אדום, בתפקיד חובש.