גז"ד בתיק קרטל המעטפות

ביום 3.7.2007 ניתנה הכרעת הדין בתיק זה, בו יוחסו לנאשמים עבירות על פי חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח - 1998 (להלן: " החוק").

רקע כללי

1.         עניינה של פרשה זו שלפנינו, בהתנהלות הנאשמים בשוק המעטפות בישראל, ובה נבחנה השאלה אם שוק זה התנהל באופן קרטליסטי, משמע האם הנאשמים היו צדדים להסדרים כובלים בשוק הנ"ל.

צרכני  המעטפות בארץ מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: המגזר הממשלתי עליו נמנים, בין היתר, המדפיס הממשלתי, רשות הדואר, רשויות מקומיות ורשויות מדינה נוספות. והמגזר המוסדי-עסקי עליו נמנים, בין היתר, בנקים, חברות אשראי, אוניברסיטאות, חברות טלפוניה וחברת החשמל. בנוסף לשתי קבוצות אלה, צורכים גם סיטונאים, בתי דפוס, חנויות מכשירי כתיבה וחנויות ציוד משרדי מעטפות כתשומה, לשם מכירתן הלאה לצרכן הסופי.

במגזר הממשלתי ובמגזר המוסדי-עסקי, נעשה עיקר רכש המעטפות בדרך של פרסום מכרזים או בקשות להצעות מחיר.

2. הנאשמים

קבוצת גברעם

נאשמת 3 היא שותפות מוגבלת אשר הוקמה בשנת 1981 ואשר עסקה בייצור ושיווק מעטפות. נאשמת 2, אשר נרשמה בשנת 1994, הוקמה על ידי הנאשמת 3 ומצויה בבעלותה. בשנת  1997, או בסמוך לכך, העבירה הנאשמת 3 לנאשמת 2 את פעילות ייצור ושיווק המעטפות. נאשם 1 כיהן כמנכ"ל הנאשמות 2 ו-3 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.

קבוצת דפרון

נאשם 4 כיהן כמנכ"ל הנאשמת 5 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום. נאשמת 5 היא חברה העוסקת בייצור ושיווק מעטפות ועסקה בכך במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.

קבוצת אמקה

נאשמת 8 הינה יצרנית ומשווקת של מעטפות. נאשמת 8 הוקמה בשנת 1994, החלה בפעילות שיווק מעטפות בראשית 1995, או בסמוך לכך, והחלה בפעילות ייצור מעטפות ביולי 1995, או בסמוך לכך. נאשם 6 כיהן כמנכ"ל הנאשמת 8 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום. ונאשם 7 הינו הבעלים של 51% מן הנאשמת 8 ונטען כנגדו ששימש כמנהל פעיל בנאשמת 8 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.

קבוצת אורק

נאשמת 11 עוסקת, בין היתר, בייבוא ושיווק מעטפות. נאשם 9 כיהן כמנכ"ל הנאשמת 11 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום. נאשם 10 בעלים של 50% מן הנאשמת 11, וכיהן אף הוא כמנכ"ל הנאשמת 11 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.

3. האישומים

האישום הראשון

            על פי האישום הראשון, החל במחצית השניה של שנת 1995 ועד לסוף שנת 2002, היו נאשמים 1 - 8 צדדים להסדר כובל. לדברי המאשימה, הנאשמים הסכימו לתאם בין החברות הנאשמות (נאשמות 2, 3, 5 ו- 8), חלוקה של זכיה במכרזים וחלוקת לקוחות מן המגזר הממשלתי והמוסדי עסקי. חלוקה זו התבצעה בדרך של חלוקת מכרזים ושיוך לקוחות.

גיבוש ההסכמות בין הנאשמים ויישומן נעשה, כנטען, במסגרת פגישות משותפות ובאמצעות שיחות טלפוניות. במסגרת זו נערך תיאום גובה ההצעות, ניהול התחשבנות במסגרתה בדקו את הזכיות בפועל, וכן פיצוי האחד את השני על סטייה מהחלוקה.

באשר לתקופה החל מחודש פברואר 2000, טענה המאשימה כי הנאשמים עברו על הוראות החוק בנסיבות מחמירות, הן לאור חלקן ומעמדן בשוק המעטפות והן לאור פרק הזמן בו התקיימה העבירה.

באישום זה ייחסה המאשימה לנאשמים 1 - 8 כי היו צד להסדר כובל ובכך עברו עבירה לפי סעיף 47(א)(1), בצירוף סעיפים 4, 2(2), 2(ב)(1) ו- 2(ב)(3) לחוק. מחודש פברואר 2000 גם בצירוף סעיף 47א לחוק. לחלופין נטען שיש להרשיע את נאשמים 1, 4, 6, 7, אף על פי הוראת סעיף 48 לחוק.

האישום השני

אישום זה יוחס לכל הנאשמים למעט נאשם 6. באישום זה נטען כי החל מראשית שנת 1997, או בסמוך לכך, ולכל הפחות עד למרץ 1998, הסכימו הנאשמים כי הנאשמת 11, תחדל מייבוא מעטפות לישראל ולא תשווק מעטפות שמקורן ביבוא. בתמורה להפסקת היבוא על ידי הנאשמת 11, שילמו לה הנאשמות 5, 3, 2, ו-8, במהלך השנים 1997-1998, תשלומים כספיים בשיעור של לפחות כ- 400,000 ש"ח.

באישום זה ייחסה המאשימה לנאשמים 1-11 את היותם צדדים להסדר כובל, עבירה לפי סעיף 47(א)(1), בצירוף סעיפים 4, 2(א), 2(ב)(3) ו-2(ב)(4) לחוק ההגבלים העסקיים. לנאשמים 1, 4, 7, 9, ו-10, באופן חילופי, בצירוף סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים.