גוטליב נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1. בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב 1892, שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 06.08.13.

2. על המבקש הוטל קנס בגין עבירה מיום 15.3.13 של אי ציות לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. (דוח תנועה מס' 90501433354).

3. במקרה דנן מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שמו של המבקש. לטענת המבקש, לא הוא זה שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה אלא אדם אחר אליו מבקש הסבת הדו"ח האמור. לדברי המבקש, קיבל הדו"ח ביום 18.04.13 באמצעות דואר רשום שנשלח לכתובתו והוא אף חתם על קבלתו. עם קבלת הודעת הקנס העביר המבקש את הדו"ח למנהל החברה לה מכר את רכבו, אולם מאחר ונפרצו משרדי החברה ביום 12.05.13 נבצר ממנהל החברה לשלם הדו"ח בזמן. לפיכך, בשל למנוע עיוות דין למבקש ולחסוך מזמנו היקר של בית משפט מבקש להסב הדו"ח על שם הנהג.

4. הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה וציינה, כי כפי העולה מסע' 2 לבקשה המבקש קיבל הדו"ח ביום 18.04.13, למעלה מ-90 יום על כן אין כל עילה לבקשה.

5. משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229 (א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף 229 (ח)(ב) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.

6. בנסיבות שכאלה, קבע בית המשפט העליון כי יש מקום לשקול להיענות לבקשה להארכת מועד להישפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו ראה לענין זה רע"פ 2486943 כוכבי נ' מ"י וכן רע"פ 9823943 אבו עסב נ' מ"י .

7. במקרה דנן, כתב האישום נשלח למבקש בדואר רשום עוד ביום 18.04.13 והוא אישר בחתימתו את דבר קבלתו. לטענת המבקש, הוא מכר את רכב בו בוצעה העבירה לאחר (לחברה בע"מ) עוד קודם מועד ביצוע העבירה, אולם לא נעשתה העברת בעלות במשרד הרישוי ועל כן במועד העבירה הבעלים הרשום היה עדיין המבקש.

יתר על כן, לטענת המבקש, הוא העביר הדוח למנהל החברה לה מכר את רכבו, אולם מאחר ונפרצו משרדי החברה ביום 12.05.13, לא הספיק מנהלה לעמוד במועדים הקבועים בחוק ולשלם הדו"ח בזמן או לחילופין להסב הדו"ח על שם הנהג.

8. היה על המבקש להעביר הבעלות ברכב עם מכירתו או למצער, להגיש בקשתו להשפט תוך המועד הקבוע בחוק ולא לסמוך על רוכש הרכב שיגיש הבקשה או ישלם הדוח במועד. משלא עשה המבקש אף אחת מאלה, אין לו להלין אלא על עצמו.

9. כבר נפסק, כי אי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה גורמת עיוות דין. ראה לעניין זה ע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל וכן עפת (מרכז) 29393-11-09‏ ‏ שלום מיכאלי נ' מדינת ישראל .

10. לפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, דד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.