גודניאן נ' ליידי רוז קוסמטיקס בע"מ

החלטה

לפני בקשה להבאת ראיה נוספת בתום השלב של שמיעת ראיות הצדדים.

רקע עובדתי

1. התובע (להלן: המשיב), אשר שימש כמנהל לחברת ויטה לייף 2007 בע"מ (להלן:החברה) , הגיש נגד הנתבעת (להלן: המבקשת) תביעה שטרית ביחס לחמישה שיקים, שניים מהם בסך 18,725 ₪, ושלושה בסך 15,000 ₪, למועדים שונים ביו נובמבר 2008 לינואר 2009, אשר נמשכו ע"י המבקשת לטובת החברה וחוללו.

2. המבקשת הגישה מטעמה התנגדות לביצוע שטר . ההתנגדות התקבלה בהחלטתה של כב' הרשמת דנה עופר מיום 16.2.10. מכאן, הגיע התיק לדיון בפני.

3. במסגרת התצהיר שצורף להתנגדות, טענה המבקשת כי מדובר בתשלום במסגרת עסקה לאספקת סחורה אשר נכרתה בינה לבין החברה, באמצעות המשיב ושותפו דאז מר יורם קטן . על פי הנטען, מאחר והסחורה ניתנת לשיווק רק באישורו של משרד הבריאות, אזי החברה הבטיחה למבקשת להמציא אישורים מתאימים. הואיל ואישורים כאלה לא התקבלו , נאלצה המבקשת לבטל את יתרת השקים אשר טרם נפרעו.

4. מנגד, המשיב טען, בין היתר, שהחברה מחזיקה באישור יבוא עבור הסחורה, ובכך החברה יצאה ידי חובתוה. על-כן, למרות שההמחאות הגיעו לידיו אחרי שחוללו, הרי יהי נכון בנסיבות לחייב את המבקשת בתשלום מלוא סכום התביעה.

5. לנוכח עמדות הצדדים, קבעתי מועד לשמיעת ראיות הצדדים ליום 22.5.11. ערב הדיון, היינו ביום 21.5.11, הוגשה ע"י המבקשת בקשה לדחיית הדיון שבמסגרתה טענה כי יבצר מעידיה מלהופיע , כן הוסיפה שבכוונתה להזמין עדים שתצהיריהם לא הוגשו. אלה היו הנימוקים שהמבקשת ראתה להציג באופן עמום וגורף בבקשתה, אותה דחיתי חרף הסכמתו של המשיב.

6. במהלך ישיבת ההוכחות מיום 22.5.11, העיד מנהל המבקשת מר חאמד אבו טריף, וכן התובע מר אליהו גודניאן. שלב ההוכחות הסתיים ושני הצדדים הכריזו אלה עדיי. בהחלטתי מפרוטוקול הדיון מאותו היום, הוריתי לצדדים על הגשת סיכומיהם. בטרם הגישו הצדדים את סיכומיהם, עתרה המבקשת בבקשה מיום 26.5.11 להבאת ראיה נוספת, שהינה מושא החלטתי זו.

טענות הצדדים

7. המבקשת עותרת בבקשתה להעדתו של מר יורם קטן שותפו לשעבר של המשיב (להלן: העד) . לטענתה , לא ניתן היה לגלות את פרטיו המזהים, כולל כתובתו העדכנית של העד לפני ישיבת ההוכחות. הגם שלא היה ביכולתה להשיג תצהיר עדות ראשית מטעם העד, מאחר שמדובר בעד אשר בשליטת המשיב ומטעמו . טוענת המבקשת עוד כי, זימון העד נחוץ בנסיבות העניין כדי לעזור בחקר האמת ובעשיית צדק.

8. מהצד השני של המתרס, המשיבה סבורה שאין זה המקרה שמצדיק סטייה כה קיצונית מסדרי הדין, הגם שאין בסיס לטענת המבקשת שלא עלה בידה ליצור קשר עם העד כדי לזמנו לדיון שהיה קבוע. מנהל המבקשת הצהיר בתצהירו, וכן בחקירתו הנגדית כי היה בקשר עם העד החל משנת 2004 ועד לימים אלה ממש.

9. בתשובה לתגובה חזרה המבקשת על טענותיה המועלות בבקשה והוסיפה, שאמנם היא הייתה בקשר עסקי עם העד, אך הדבר אינו מעיד כי כל הפרטים המזהים הדרושים לשם הזמנתו של העד, היו ברשותה.

10. בדיון שהתקיים בפניי ביום 14.7.11 הצדדים חזרו על טיעוניהם שהעלו במסגרת הבקשה והתגובה.

דיון והכרעה

9.אף שמקובל כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום, משום שהיא מיועדת לשרת את השאיפה לעשיית משפט צדק ( ראו, ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3), עמ' 477), עם זאת, אין משמעות הדבר שכל אימת ונטען כי הצמדות לאותם כללים פרוצדוראליים עלולה לפגוע במלאכה העיקרית של חשיפת האמת, אזי הדבר מצדיק סטייה אוטומטית מאותם כללים ויהיו נוקשים ככל שיהיו. הפרוצדורה, כפי שנקבע, מטרתה ליצור מסגרת דיונית נאותה לבירורן של מחלוקות וחזקה כי הליכה בעקבותיה תשרת את התכלית העיקרית של משפט צדק (ראו, ע"א 103/71 נורדינה נ' בכר כו(1), 320, 325). מכאן, שומה עלינו לשמור ככל שניתן על מסגרת דיונית אחידה ושוויונית והימנה לסטות אך במקרים מיוחדים ולא כדבר שבשגרה. סטייה זו אפשרית כאשר נראה, ברמת הסתברות גבוהה, כי צעידה במסלול שהתוותה הפרוצדורה עלולה להקנות יתרון בלתי הוגן לצד על האחר או כאשר הדבר כרוך בעוול וחותר תחת התכלית של הוצאת האמת אל האור.

10. סדרי הדין כוללים בחובם גם זימונם של עדים ומתן היתר להעדתם בשלבים מתקדמים של הדיון ( ראו, רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' דורי נחום (פורסם במאגרים) ). נכון, אם כך, אף בנוגע לבקשה להבאת ראיות לאחר תום השלב שיועד להעדת עדים, לנהוג בזהירות לנוכח האמור לעיל, והחובה המוטלת על הצדדים להגשת ראיותיהם כמקשה אחת (ראו, ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3), 738).

11. סטייה מחובה זו, כפי שנקבע, הינה אפשרית בקיומם של טעמים כבדי משקל. בין היתר, ראוי להתחשב בטיבה של הראיה כזו טכנית או מורכבת שקבלתה תחייב פתיחתו של המשפט מחדש, וגם השלב בו מוגשת הבקשה ( ראו, רע"א 213/02 אליהו נ' פז חברת נפט בע"מ (פורסם במאגרים) ). חשיבות רבה נודעת גם לשלב בו נודע למבקש אודות קיומה של ראיה זו, והאם הייתה מניעות אובייקטיבית מהבאת הראיה בשלב ההוכחות. נוסף לכך, ראוי לתת את הדעת להשתהות בפנייה לביהמ"ש, וגם משקלה של הראיה ( רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם במאגרים) ).

12. כאמור, הנימוק שניתן על ידי המבקשת באשר להגשת הבקשה בשלב זה של הדיון, הינו שלא היה באפשרותה לאתר את פרטיו המזהים של העד, כולל כתובתו, לשם הזמנתו להעיד מטעמה. טענה זו אינה משכנעת. כפי שהמבקשת התאמצה והצליחה לאתר את כתובתו של העד לאחר שלב שמיעת ראיות הצדדים ובפרק זמן קצר, הרי סביר להניח שיכלה לעשות זאת, לו טרחה, בפרק הזמן הרב שחלף מאז הגשת התנגדותה ועד למועד בו נשמעו ראיות הצדדים. לו המבקשת פעלה בשקידה סבירה, היה ביכולתה להזמין עד זה למתן עדותו בדיון שיועד לשמיעת הראיות, זאת ביחוד לנוכח ידיעתה אודות מעורבותו של העד בעסקה שעמדה ביסוד משיכתן של ההמחאות וגם שמו המלא, כפי שהדבר עולה מתצהיר ההתנגדות שהוגש על-ידי המבקשת בתחילת ההליך, ואף גם מתצהיר העדות.

13. חרף האמור לעיל, ועל אף מחדלה של המבקשת, אני סבור שיהיה הוגן וצודק להיעתר לבקשה, כן לקבוע מועד נוסף לשמיעת עדותו של העד. חשוב להדגיש, שהצדדים שניהם תמימי דעים כי עסקינן בעדות מהותית הנוגעת לגרעין המחלוקת , ואשר בכוחה לשפוך אור רב על נסיבות העסקה שנכרתה בין הצדדים. וזאת ועוד, קבלתה של הבקשה, בשלב זה, אינה כרוכה בסרבולו של ההליך או בעיכובו במידה שאינה סבירה בנסיבות. קבלת הבקשה מחייבת אך קביעת ישיבה בודדת לשמיעת עדות העד וחקירתו הנגדית, הגם שהמשיב במסגרת טיעוניו בפניי לא טען שהיה והבקשה תתקבל אזי בכוונתו להביא ראיות משלימות או להעיד עדים נוספים. על-כן, שעה ואין החולק ששמיעת עדותו של העד תזרה אור רב על המחלוקות העובדתיות שהתגלעו בין הצדדים, ואין בה כדי לגרום לעיכובים משמעותיים, אזי הכף נוטה לזכות קבלת הבקשה.