גודוב ואח' נ' פוליסה על שם מטילדה ונה ואח'

פסק דין

1.ביום 24.3.13, בפרדס חנה, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע לבין רכבה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") המבוטח על ידי נתבעת 2.

2.לטענת התובע, בשלב מסוים במהלך נסיעתו אחרי רכבה של הנתבעת הוא החליט לעקוף רכב זה ובעודו מאותת ויוצא לעקיפה, פנתה לפתע הנתבעת שמאלה מבלי לאותת וחסמה את דרכו. לגרסת התובע פניית הנתבעת שמאלה בוצעה בפתאומיות ובמקום שאין בו פניה מוסדרת בכביש:

"נסענו ישר ואני פשוט יצאתי לעקיפה. זה לא צומת. היא רצתה לפנות

שמאלה אבל זו לא צומת. זו פניה שאין בה תמרורים שמסמנים. היא

נכנסה בי והעיפה אותי על מעקה הבטיחות. אין משהו שמסמן שזו צומת.

... הנתבעת לא הפעילה איתות, לא ראיתי שום וינקר. אי אפשר לראות

תחילה של פניה שמאלה. אם היה בא רכב מקדימה אני סבור שהיא היתה

מאיטה ולא היתה פונה. איך אני נוסע אחריה כמעט 200 מטר והיא לא

ידעה שאני מאחוריה...".

לשאלת נציג נתבעת 2 השיב התובע כי עובר לתאונה היתה מהירות נסיעתו 40 קמ"ש ולשאלה כיצד הוא מסביר את נזק המעיכה הברור הנראה בחלקו הקדמי של רכבו (נ/1), השיב: "היא העיפה אותי, הרכב עלה על שני גלגלים לתוך מעקה הבטיחות".

3.מר לירן אליאגוייב אשר נסע עם התובע ברכב תיאר את מהלך התאונה באופן דומה:

"..לא היה תמרור לפנות שמאלה. אין צומת והיא נסעה לאט בלי וינקרים,

בלי לאותת. הוא יצא לעקיפה, התבונן במראה, נתן איתות שמאלה, היא

פתאום נכנסה שמאלה ונכנסנו בה חזיתית...".

4.מר רפאל שמייב, שהיה ברכבו של התובע בשעת התאונה אמר:

"ראינו בהתחלה שהיא נוסעת לאט, מיהרנו קצת אז התובע אותת שמאלה

לעקיפה, נסענו נסענו והיא פשוט חתכה ונכנסה בנו באוטו. היא לא

אותתה ולא הסתכלה... היא נכנסה בנו עם החלק השמאלי קדמי שלה

בדופן הימנית קדמית של הרכב של התובע... אחר כך עפה הנתבעת למעקה