גדעון תבניות בע"מ נ' קירור ונירוסטה סחר בע"מ

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר. בתיק ההוצל"פ שבכותרת הגישה המשיבה לביצוע שלושה צ'קים ע"ס 7,200 ₪ כל אחד לזמני פרעון עוקבים: 20/9/11, 20/10/11 ו-20/11/11. שלושת הצ'קים נמשכו לטובת המשיבה, הופקדו על ידה בחשבונה וחוללו בהוראת ביטול.

טענות ההגנה של המבקשת

1.כשלון תמורה

המבקשת התגוננה בטענה לפיה התקיים כשלון תמורה מלא בגין הצ'קים. המבקשת הזמינה מהמשיבה מבלטים לייצור פלטות מלמין, שהוזמנו מהמבקשת. המשיבה איחרה בהספקת המבלטים ובמקום ביום 17/5/11, כפי שהוסכם, סיפקה בחודש אוגוסט 2011 רק מבלטים ללא ציפוי, וביקשה מהמבקשת לבדוק את המבלטים לפני הציפוי. עובד המבקשת בדק את המבלטים, ומצא אותם מתאימים, אך כאשר התבקש לתאם עימה מועד ללקיחת המלטים לציפוי כרום, התחמק נציג המשיבה מהמבקשת ודחה אותו ב"לך ושוב". המצהיר מטעם המבקש מסביר כי המבלט ללא הציפוי אינו ממלא אחר ייעודו, וטוען כי המבלטים נמצאים עד היום אצל המבקשת. המצהיר מציין כי העדר המבלטים המושלמים מנע ממנו הספקת עבודה ללקוח וקבלת עבודות נוספות, ובכך נגרם למבקשת הפסד רווח. המבקשת הודיעה למשיבה על ביטול העיסקה, אך עדיין לא ביטלה את הצ'קים, בשל האמון שרכש נציג המבקשת לנציג המשיבה.

המבקשת מפרטת כי מסרה עבור העיסקה תשלומים בסכום של 46,050 ₪ לפי הפירוט: 10,000 ₪ במזומן, 7,250 ₪ בצ'ק של צד ג' וארבעה צ'קים ע"ס 7,200 ₪ כל אחד, ולא קיבלה קבלה. המצהיר מודה כי הצ'ק הראשון של צד ג' חולל מסיבה לא ידועה, אך הוא ביקש מהמשיבה לא להפקידו שוב לאור טענות המבקשת. המשיבה דחתה את טענות המבקשת בנימוק שלא הוסכם על ציפוי כרום. בניסיון להסדיר את המחלוקת נתן נציג המבקשת הוראה לפרוע את הצ'ק לז.פ. 20/8/11, והוא נפרע ביום 10/9/11, כן התכוונה המבקשת לגבות את סכום הצ'ק הראשון מצד ג'. מטרת התשלום היתה להגיע להסדר, ולהביא להשלמת המבלטים ולקיום העיסקה. לטענת נציג המבקשת ההסכמה היתה כי יתרת הצ'קים לא יופקדו עד לתיקון מחדלי המשיבה.

2. פרעון

למרות הטענות דלעיל, טוענת המבקשת כי פרעה את סכום הצ'קים במכירת רכב ייחודי מסוג מונית טקסי לונדון ופסנתר, שהיו במשרדי המבקשת, לידי מנהל המשיבה, מר שמעון סבח, בביקורו של האחרון במשרדי המבקשת ביום 6/10/11 לצורך עריכת התחשבנות. המצהיר מציין כי מר סבאח ראה את הרכב ואת הפסנתר, ביקש לרכוש אותם, הוסכם על מחיר רכישה של 50,000 ₪, ממנו יקוזזו הצ'קים שלא נפרעו בסך 28,850 ₪ והיתרה בסך 21,150 ₪ תשולם למבקשת. לטענת המצהיר מר שמואלי, שותפו לשעבר, שסייע בהסדרת העניינים, הכין הסכם לחתימה אך הוא לא נחתם, הרכב עבר לחזקת המשיבה או מי מטעמה, והועברה בעלות ישירות משמו של המוכר, ממנו קנה המצהיר את הרכב, ולא הספיק להעביר בעלות. לפיכך ניתנה הוראת ביטול לשלושת הצ'קים, שעדיין לא נפרעו. בינתיים, מספר המצהיר, נפרע הצ'ק של צד ג', כך שחוב המבקשת למשיבה, מבלי לקחת בחשבון את הטענות ביחס למבלטים ואת שווי הרכב, עמד לכל היותר על הסך 21,600 ₪.

המשיבה לא שילמה את יתרת מחיר הרכב, לתמיהת המבקשת הציגה את הצ'קים לפרעון והשיבה לפנייתה בעניין כי שווי הרכב הוערך ע"י שמאי בסך 18,000 ₪, ולכן המבקשת נדרשת לשלם את היתרה בסך 10,850 ₪.

המבקש טוענת כי יש לה טענות הגנה טובות בעניין אי אספקת המבלטים עם ציפוי, בעלות 14,000 ₪ לציפוי שני מבלטים, באי החזרת מבלטים, שנמסרו למשיבה לתיקון בשווי 25,000 ₪, ובהפסד בגין אי קבלת עבודות, בהפסד המע"מ על העיסקה בסך 6,345 ₪ עקב אי קבלת חשבוניות, בגין הפסד רווח על עבודה מסויימת בסך 10,000 ₪ ובגין אי תשלום יתרת שווי הרכב והפסנתר בסך 28,400 ₪.

לבקשה צרפו מסמכים, המעידים על רוב האמור בתצהיר (פרטי ההזמנה, אי כיבוד הצ'קים, ההתכתבויות בין הצדדים, על נספחיהן).

דיון והכרעה

בדיון נחקר המבקש נגדית, לא התבררה כל עובדה חדשה, והצדדים נשלחו לסכם טענותיהם בכתב עקב תקלה בתוכנה.

הצדדים הגישו סיכומיהם במועד, ואני מתנצלת על העיכוב במתן ההחלטה.

אדון בטענות שהועלו ע"י הצדדים בקצרה:

1. אחיזה כשורה. טענה מפתיעה זו של המשיבה, הועלתה לראשונה בסיכומים, אך אינה נכונה. הצ'קים, כפי שתוארו בפתח ההחלטה, נמשכו על ידי המבקשת מחשבונה לטובת המשיבה, והנפרעת לעולם אינה יכולה להיות אוחזת כשורה, אם בפועל הינה צד קרוב.

סעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] מתייחס לצ'ק שסוחר, ואילו הצ'ק נמסר למשיבה ישירות ולא סוחר אליה. "אם המושך (או העושה) והנפרע הם צדדים קרובים, אין מקום להעניק לנפרע מעמד של אוחז כשורה. נדרש ריחוק בין המושך (או העושה) לבין הנפרע כדי שהלה יהא אוחז כשורה" (ע"א 1886/97 יהודה נ' זלמה, פ"ד נג(1) 132 (1999)).

על כן אני דוחה את הטענה.

2.כשלון תמורה. טענה זו של המבקש פורטה כדבעי ולא נסתרה בחקירה הנגדית. המצהיר, מר ח'יר, לא נשאל ולו שאלה אחת בעניין המבלטים, מועד מסירתם, ואיכותם, אלא נשאל שאלות כלליות, שלא קידמו את ההליך, ולא ירדו לשורש טענות המבקשת (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 1-12). נהפוך הוא, המצהיר נשאל על התכתבות שבין הצדדים, בהקשר למסירת מבלטים אחרים לתיקון (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 9-30). השאלה "איפה העלית את הטענות האלה בכתב?" נענתה כבר בהתנגדות לביצוע שטר, אליה צורף מכתב המבקשת מש/3, (כנראה מיום 16/8/11, לפי מכתב התשובה, מב/4), וכן מכתב המבקשת מיום 21/11/11, מב/9, בו חוזרת המבקשת על טענותיה.

כשלון תמורה מלא מתקיים גם כאשר הסחורה סופקה אך אינה מתאימה כלל לייעוד לשמו הוזמנה. הכלל הינו כי טענות לגבי טיב הממכר מהוות טענת כשלון תמורה חלקי לא קצוב, שאינן מהוות הגנה בפני תביעה שטרית: