גברילוב נ' ראטגי

פסק דין

התובע היה בכל הזמן הרלוונטי לתביעה הבעלים של רכב מסוג מזדה מ.ר. 94-483-29 (להלן-"המזדה").

טוען התובע כי ביום 27.12.08 נהג הנתבע ברכב פרטי מ.ר. 46-590-03 (להלן-"הפרטית").

טוען התובע כי ביום 27.12.08 נהג במזדה ברחוב בן-צבי ברמלה, ועצר לפני רמזור שמופע האור בו היה אדום. לפני המזדה עמדה הפרטית בה נהג הנתבע. לפתע נהג הנתבע בפרטית לאחור, ופגע במזדה. הנתבע לא עצר את רכבו, וכשהתחלף מופע האור ברמזור לירוק, נסע לדרכו. התובע נסע אחרי הנתבע, וכשעצר הנתבע את רכבו, פנה אליו התובע ואמר לו כי פגע ברכבו. התובע הריח כי מהנתבע נודף ריח חריף של אלכוהול. התובע הזמין משטרה למקום, ורשם את מספר הרישוי של הפרטית. התובע תבע בעבר את בעל הרכב, אך בעל הרכב עזב את הארץ, ולכן הגיש התובע את התביעה כנגד הנתבע.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב לדיון שנקבע ליום 23.1.11. נתתי לנתבע אפשרות להגיש כתב הגנה מסודר, אך הנתבע העדיף להשמיע את הגנתו בעל פה. בתחילת דבריו אמר כי לא יודע מה עשה ביום 27.12.08, אך מיד לאחר מכן אמר כי באותו יום היה בתל-אביב יחד עם המשפחה. הנתבע לא הביא אדם מבני משפחתו שיעיד כי אכן היה עמו באותו יום בתל-אביב. נשאלת השאלה אם הנתבע לא ידע מה עשה באותו יום, כיצד נזכר מיד לאחר מכן שהיה באותו יום בת"א? שני עניינים אלו גורמים להעדפת גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.

התובע הוכיח את הנזקים כדלקמן:

- השתתפת עצמית 1,567 ₪

- ירידת ערך 370 ₪

התובע תובע פיצוי בגין בזבוז זמן ועגמת נפש. סבור אני שעקב התנהגותו של הנתבע זכאי התובע לפיצוי בגין ראשי נזק אלו בסך 500 ₪.

לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן:

1) את הסך 2,437 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (11.8.10) ועד ליום התשלום בפועל;

2) את הוצאות המשפט בסך 200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.