גבריוהנס נ' משרד הפנים

החלטה

ב"כ המשיב הגישה בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות מקומית וחילופין תגובה לבקשה לצו ביניים.

1.בעתירה דנן מבוקש להורות, בין השאר, על בטלות "הוראת שהייה" שהוצאה בלשכת המשיב בתל-אביב ביום 4.3.14 ע"י ממונה ביקורת גבולות.

2.לטענת ב"כ המשיב, יש לסלק את העתירה על הסף, באשר ההחלטה המהותית הנתקפת בעתירה זו ניתנה בתל-אביב. הוראת השהייה הוצאה לאחר שלעותר בוצע "תשאול" (אשר צורף כנספח), המבסס כי העותר עומד בקריטריונים שנקבעו על-ידי המשיב להפניה ל"חולות", ולפיכך בית-המשפט המוסמך הינו בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.

3.לטענת ב"כ העותר, ההחלטה הראשונה בעניינו של העותר אכן התקבלה בתל-אביב, בעודו ללא ייצוג ואסמכתאות ברשותו, כשנשאל הוא מספר שאלות אשר אינן מהוות לדידו "תשאול"; עם זאת, לאחר מכן פנה העותר באמצעות בא-כוחו, בליווי מסמכים אל מטה יחידת האכיפה באגף לזרים ברשות האוכלוסין היושב ברמלה, הוא הגורם המוסמך לבטל את הוראת השהייה – כאשר לגישתו זוהי ההחלטה המנהלת העיקרית הנתקפת. טענתו החלופית היא, כי לכל היותר ניתן לטעון שנתקבלו שתי החלטות מנהליות – ובמצב דברים זה די שאחת מהן נתקבלה בתחום בית-המשפט המוסמך כדי להקנות לו סמכות מקומית.

4.עתירה זו הינה אחת מני רבות אשר הוגשו בעת האחרונה לבית-משפט זה. ייאמר, כי לאחר תיקון החוק אשר הסדיר את הקמת מתקן השהייה "חולות", במסגרת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד – 2013, הוראות השהייה הראשונות (שהוצאו, להערכתי, במהלך חודש ינואר ועד תחילת חודש פברואר 2014) נמסרו מבלי שנערך "תשאול" בטרם הוצאתם. בנסיבות אלו נתקבלה הטענה (לצורך קביעת סמכות מקומית), כי המדובר בהחלטת ה"מטה" ברמלה, באופן אשר מקנה סמכות מקומית לבית-משפט זה (ראו למשל בעת"מ 33076-02-14, 27920-02-14, 27862-02-14). אלא, שבשבועות האחרונים, בעקבות החלטות שיפוטיות שניתנו בבתי-המשפט השונים ופרסום הקריטריונים לזימון מסתננים ל"חולות" על-ידי המשיב ביום 10.2.14, הוראות השהייה מוצאות לאחר קיום "תשאול" בלשכת המשיב על-ידי ממונה ביקורת הגבולות, כשלאחריו מתקבלת ההחלטה המנהלית העיקרית של הוצאת הוראת השהייה תוך חידוש אשרה לתקופה של לפחות 30 יום לצורך התארגנות.

5.בעניינו של העותר התקיים, כאמור, "תשאול" בלשכת המשיב בתל-אביב. אמנם, ב"כ העותר מעלה טענות רציניות שיש לבחון אותן במסגרת העתירה באשר לאופן ולמתכונת ה"תשאול". עם זאת, לצורך ההחלטה בדבר סמכות מקומית מקבלת אני את גישת ב"כ המשיב, כי ההחלטה המנהלית העיקרית הנתקפת אכן ניתנה בלשכה בתל-אביב; בהמשך, בעקבות פניית ב"כ העותר בוצע הליך נלווה של "עיון מחדש" אשר התקיים ברמלה.

6. אשר על כן, מאחר וההחלטה המנהלית העיקרית הנתקפת ניתנה בלשכת המשיב בתל-אביב, אני מורה על העברת התיק לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.

הדיון שנקבע ליום 27.5.14 מבוטל בזאת.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים.