גבריאל ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

העובדות

1.העותרים הם הבעלים הרשום של חלקה 980 בגוש 6455 בהוד השרון (להלן:"המקרקעין" או "החלקה"), עליה חלה תכנית בנין עיר הר/במ/5/600א (להלן:"התכנית התקפה"). התכנית התקפה שינתה את יעוד החלקה וחלקות נוספות לאזור מגורים. בתכנית התקפה נקבעו דרכי גישה באמצעות דרכים משולבות למגרשים השונים.

2.העותרים יזמו את תכנית הר/מק/600/א/10 (להלן: "התכנית המוצעת") שמטרתה הוספת שתי יחידות דיור, כך שבסה"כ יותר לבנות על החלקה 3 יחידות דיור ללא תוספת שטח. בדברי ההסבר לתכנית (נספח ב' לעתירה) נאמר:

"מגרש בהוד השרון בעל שטח גדול המיועד לבניה ליח' דיור אחת בלבד. בכל האזור ניתנה האפשרות להגדיל את מס' היחידות באופן יחסי לשטח לכן ברצוננו להגדיל מיח' דיור אחת ל-3 יחי' דיור, ללא תוספת אחוזי בניה.

בנוסף שינוי שביל גישה למגרש זכות מעבר.

גם מגרש שכן (גוש 6455 חלקה 18 תת חלקה 182) משתמש בזכות מעבר זו לפי היתר בניה כחוק לכניסה לחניה"

3.התכנית המוצעת הוגשה למשיבה 5, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הוד השרון (להלן "הוועדה המקומית") והופקדה.

4.לאחר הפקדתה היא הועברה למשיב 2, הממונה על מחוז המרכז, לו הואצלה סמכות שר הפנים (להלן: "השר") בהתאם לסעיף 109 לחוק התכנון והבניה, על מנת לבחון אם התכנית טעונה אישור השר בהתאם להוראות סעיף 109.

5.ביום 23.9.08 הודיעה לשכת התכנון המחוזית מחוז מרכז (להלן:"לשכת התכנון") לאדריכל הוועדה המקומית כי התכנית נבדקה על ידי צוות לשכת התכנון ונקבעה כטעונה אישור השר מהנימוקים הבאים:

"1.זיקת ההנאה המבוקשת בשצ"פ תהפוך את השביל לדרך גישה פרטית עבור היחידה הפנימית המרוחקת מרחוב ישורון. לא מקובל ששטח ציבורי ישרת יחידת מגורים פרטית.

2.הבעלות של השטח הציבורי, ממי השטח הופקע, והאם היזם רשאי להגיש על השטח בקשה לתוספת תכלית שאינו הבעלים של השטח וגם הוועדה המקומית לא יזם התכנית". (נספח ב' לתגובת המשיבים 4-1 שיקראו להלן ביחד "המשיבים").

6.לוועדה המקומית הוגשו התנגדויות מטעם בעלי בתים סמוכים לחלקה בטענה כי מתן אפשרות למעבר כלי רכב בשטח הציבורי הפתוח תפגע בהם.

ביום 20.1.09 החליטה הועדה המקומית לדחות את ההתנגדויות ולאשר את התכנית לתוקף בתנאים המפורטים בהחלטה.

7.בעקבות ההחלטה מיום 23.9.08 בדבר היותה של התכנית טעונה אישור השר נמסרו ביום 20.10.09 ללשכת התכנון, ע"י הוועדה המקומית, סטים של התכנית לצורך אישור השר. במכתב הנלווה נרשם "רצ"ב 6 סטים של התכנית... התכנית טעונה אישור השר" (נספח ג' לתגובת המשיבים).

8.ביום 4.11.09 נקבע כי התכנית אינה מאושרת על ידי השר.

9.ביום 5.11.09 נשלח לאדריכל הוועדה המקומית מכתב, מלשכת התכנון, בו נאמר כי ביום 20.10.09 הועברו ללשכת התכנון סטים של התכנית מבלי שהיתה בהם כל התייחסות לנימוקים שפורטו בהחלטה שקבעה את התכנית כטעונת אישור שר הפנים.

עוד נאמר במכתב כי החלטת הוועדה המקומית מיום 20.1.09 לאשר את התכנית לתוקף לא התייחסה לנושאים העקרוניים שעלו באותה החלטה, ולא ניתן בתכנית בסמכות ועדה מקומית להוסיף לייעודים תכליות. בתכנית מתווספת תכלית של מעבר לכלי הרכב. בנסיבות אלה הודיעה לשכת התכנון לוועדה המקומית כי היא משיבה לה 5 סטים של התכנית שאינם מאושרים על ידי השר. (נספח ו' לעתירה).

10.במקביל, שלח יו"ר הוועדה המחוזית ביום 8.11.09, לוועדה המקומית, את המכתב הבא:

"בתוקף סמכות שר הפנים, עפ"י סעיף 109 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה -1965 שהואצלה לי, הריני להודיע כי ביום 4.11.09 לא אושרה התכנית שבנדון"