גבע נ' בן שושן ואח'

פסק דין

1. מדובר בתביעה בגין נזק שנגרם לרכב התובע מסוג M1 פרטי נוסעים, תוצרת סקודה מ"ר 1550971, עקב התנגשות שארעה ביום 2.3.12 ברח' מחנה יוסף 25 תל אביב, בין רכב של התובע לרכב משאית מנוף (להלן: המנוף) של הנתבע 1 .

2. ההתנגשות ארעה בצומת שבין רח' מחנה יוסף לחניה צרה שבין שני בניינים, הניצבת לרחוב (להלן: "החניה"), (להלן: הצומת).

3. עובר להתנגשות המנוף עמד ב"חניה" כאשר צידו האחורי פונה לרחוב הנ"ל ואילו רכב התובע עמד בקטע הרחוב שמימין ל"חניה", כאשר צידו האחורי פונה לכיוון הצומת.

נסיבות ההתנגשות

4. התובע טוען בכתב התביעה, כי הסיע את רכבו לאחור כדי להחנות אותו בחניה שבמקביל לרחוב ובקטע שניצב ל"חניה", כאשר לפתע רכב הנהוג בידי הנתבע יצא מ"החניה" בנסיעה לאחור, ופגע בחלקו הקדמי הימני של רכב התובע.

5. הנתבעים מכחישים את התאור נ"ל של התובע וטוענים בסעיף 2 לכתב ההגנה, כי רכב הנתבע עמד ב"חניה" ואילו רכב התובע נסע לאחור ופגע ברכב הנתבע החונה.

6. עד התביעה, מר חאלד רדואן, העיד כי הוא זה שהזמין את המנוף.

לפי דבריו, שאני מאמין להם, השלבים עובר להתנגשות הם:

א. המנוף נכנס ל"חניה" לאחר שרכב התובע, שעמד ברחוב נסע קדימה כדי לאפשר למנוף להיכנס ל"חניה".

ב. לאחר מכן, המנוף התחיל לצאת מ"החניה" בנסיעה לאחור, ובאותה עת התובע הסיע את ריכבו לאחור והרכבי התנגשו זה בזה.

העד אמר: "שניהם נסעו לאחור באותו זמן" (עמ' 3 ש' 25 לפרוטוקול) ובהמשך אמר: "אני כיוונתי אותם" (עמ' 3 ש' 28 לפרוטוקול).

גם התובע העיד: "שנינו ביצענו נסיעה לאחור" – דבריו אלה סותרים את טענתו כי ריכבו היה במצב עמידה בעת ההתנגשות.

דיון

7. תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, קובעת:

"נוהג רב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע – (1) סיכון או פגיעה".

8. שני הנהגים המעורבים בהתנגשות הסיעו את ריכבם לאחור מבלי שהם ווידאו כי הדרך פנויה. ההתנגשות ארעה מאחר ששני הצדדים הסיעו את רכבם לאחור באותה עת ואיש מהם לא הבחין ברכב של מישנהו הנוסע לאחור. מכאן שיש לדחות את תיאור ההתנגשות של שני הצדדים.

9. לפיכך, אני קובע ששני הצדדים אחראים, בחלקים שווים, לנזק שנגרם למכונית התובע.

הנזק

10. התובע הגיש חוות דעת של שמאי, השמאי בדק את הרכב ביום 5.4.12, דהיינו, למעלה מחודש ימים לאחר מועד ההתנגשות.