גבי נ' מקור הספוג תעשיות 1990 בע"מ

פסק דין

תחילתה של תובענה זו, בבקשה לביצוע שטר אורכה שהגיש התובע בלשכת ההוצל"פ באשקלון, כנגד הנתבעת, חברת "מקור הספוג תעשיות 1990 בע"מ", במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 22-03172-08-1, בגין 7 שיקים המשוכים מחשבונה של הנתבעת בבנק דיסקונט סניף 176 – חוצות המפרץ אשר פרטיהם כדלקמן:

שיק מספר 17672204 ע"ס 2,000 ₪, מועד פרעונו 26.11.07.

שיק מספר 17665394 ע"ס 2,500 ₪, מועד פרעונו 31.11.07.

שיק מספר 17672205 ע"ס 2,000 ₪, מועד פרעונו 31.11.07.

שיק מספר 17693365 ע"ס 1,869 ₪, מועד פרעונו 13.12.07.

שיק מספר 17672206 ע"ס 2,000, מועד פרעונו 21.12.07.

שיק מספר 17672207 ע"ס 2,427 ₪, מועד פרעונו 31.12.07.

שיק מספר 17693318 ע"ס 2,323 ₪, מועד פרעונו 31.1.08.

כל השיקים נמשכו לטובת חברת "נועם עולם שינה בע"מ" (להלן: "החברה") ולא הוגבלה סחירותם.

השיקים הנ"ל חזרו באי פרעון בצירוף ההערה: "מוגבל".

יצוין, כי הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר וכן ביקשה העברת הדיון לביהמ"ש השלום בחיפה. ביום 27.10.08, נוכח העובדה כי השיקים נמסרו בחיפה בהתאם לעסקת מכר אשר בוצעה בחיפה, ונוכח הסכמות הצדדים, נתנה החלטה לפיה ההתנגדות תועבר לבית המשפט השלום בחיפה. ביום 12.3.09 נתקבלה התנגדות הנתבעת ללא צו להוצאות נוכח הסכמת התובעת למתן רשות להתגונן כמבוקש.

טענות הצדדים:

בדיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 29.11.12, העיד התובע כי הוא היה אמור להיכנס לשותפות בחברה ואף העביר סכום מסוים לבעל החברה, אך משהבין כי החברה בקשיים ונושים מתדפקים על דלתה, דרש את כספו בחזרה, ובעל החברה החזיר לו חלק מהסכום בתשלומים, במזומן וחלק בשיקים נשוא התובענה אשר הוגשו על ידי התובעת לביצוע (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול שורות 12-16).

מנגד, מנהל הנתבעת, מר ראובן וושינצה, טען בתצהיר המצורף להתנגדות, כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים ואפילו כאוחז רגיל אין לראותו שכן השיקים, נתנו לפקודת חברת "עולם השינה" ובצידו השני של כל שיק אין כל הסבה – חתימה של התובע - בחלק מהשיקים ישנה רק הסבה של חברת "עולם השינה", בחלק מהשיקים ישנה הסבה של חברות שונות, אולם התובע עצמו כלל לא חתום על השיקים.

עוד נטען כי אין כל יריבות בין הנתבעת לתובע שכן התובע לא נתן לנתבעת כל תמורה בגין השיקים, המדובר בשיקים שנתנו לחברת "נועם עולם השינה" בתמורה לאספקת מזרונים לנתבעת כבטחון בלבד, ובתנאי שהשיקים לא יופקדו בבנק, כאשר סוכם כי השיקים הללו לא יופקדו בבנק ולא יוגשו לפרעון אלא יישמרו כבטחון ורק לאחר שהנתבעת תצליח למכור את המזרונים תשולם תמורתם בגין אותו שטר.

מנהל הנתבעת טוען כי בפועל הסחורות לא נמכרו וחברת "נועם" נתבקשה לקבלם חזרה אך במקום זאת חברת נועם החלה "לשחק" עם השיקים וליצור אוחזים כשורה מלאכותיים כגון התובע ואף נעשה ניסיון לגבותם בהוצל"פ.

לטענת הנתבעת, התובע קיבל את השיקים בחוסר תום לב ובידיעה כי הם בעייתיים, מתוך קנוניה כנגד הנתבעת ולפיכך הוא אינו זכאי לקבל בגינם תמורה כלשהי. איש מן הצדדים לא זימן עדים לתמיכה בגרסתו.

דיון

סעיף 28(א) לפקודת השטרות מגדיר מיהו אוחז כשורה: