גביינש נ' שרביט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

רקע כללי

1.התובעת ילידת 1.1.1989 נפגעה, ביום 14.11.2010 ובהיותה הולכת רגל, בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). תביעתה דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לה עקב התאונה, על-פי הוראות החוק. הנתבעת אינה חולקת על אחריותה לשלם לתובעת את נזקיה עקב התאונה. הפלוגתא שבין הצדדים נסבה על שאלת הנזק ושיעור הפיצויים.

2.התובעת נפגעה בתאונה ברגל שמאלית. היא הובהלה, באמצעות אמבולנס של מד"א, לבית-חולים קפלן (להלן: "בית-החולים"). בבית-החולים, היא נבדקה ואובחן אצלה פצע שפשוף על פני אספקט מדיאלי של ברך וירך שמאל. היא אושפזה למעקב והמשך טיפול שמרני. ביום 19.11.2010, שוחררה התובעת לביתה, עם המלצות להמשך אנלגטיקה לפי הצורך, מנוחה וביקורת ביום 23.11.2010. ביני לביני, אובחן נמק עורי נרחב בירך שמאל. ביום 24.11.2010, אושפזה התובעת בשנית בבית-החולים להמשך טיפול רפואי. במהלך האשפוז ,בוצעו הטריה של העור הנמקי והשתלת עור שנלקח מירך שמאל. ביום 9.12.2010, שוחרר התובעת לביתה עם המלצות להמשך טיפול ומעקב רפואי במסגרת הרפואה הקהילתית.

הנכות הרפואית

3.פרופ' ד. האובן, מומחה רפואי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בדק את התובעת וקבע לה דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 10%, בשל צלקת שקועה ,כהה ומכערת מאוד בחלק הפנימי של ברך שמאל, שנגרמה לה כתוצאה מהתאונה.

טענות התובעת

4.התובעת טוענת לפיצויים במספר פרטי נזק והם:

א.הוצאות רפואיות – בעבר ובעתיד20,000 ₪

ב.הוצאות נסיעה – בעבר ובעתיד10,000 ₪

ג.עזרת צד ג' – בעבר ובעתיד25,000 ₪

ד.נזק לא ממוני - 25,086 ₪

סה"כ 80,086 ₪

(עמודים 3-2 לכתב הסיכומים)

טענות הנתבעת

5.הנתבעת מכחישה, מנגד, את שומת הפיצויים שנערכה על-ידי התובעת. לדידה, התובעת הוכיחה כדין רק נזק לא ממוני. בהתחשב בדרגת הנכות וימי האשפוז (20 יום), הפיצוי המגיע לתובעת, בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה בשל התאונה, הוא סך של 23,300 ₪.

ההסכמה הדיונית

6.במהלך המשפט, הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה בית-המשפט לא ישמע את ראיות בעלי-הדין , תחת זאת בעלי-הדין יסכמו את טענותיהם בכתב ובית-המשפט ייתן פסק-דין מנומק על יסוד המסמכים שבתיק (כתבי בי-דין והסיכומים).

דיון והכרעה

נזק לא ממוני