גבאי נ' כרמי ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה שהגיש התובע לדיון חוזר בהשבת דמי שכירות.

2.התובע טוען כי מאחר ועל פי פסק דינו של ביהמ"ש העליון הוא זכאי לקבל לידיו בחזרה את הדירה ברח' לוין קיפניס 5, ת"א (להלן: "הדירה"), כי אז הוא מבקש מבית משפט זה לדון ולפסוק בנושא דמי השכירות להם הוא זכאי.

3.אי לכך הגיש התובע את בקשתו נשוא החלטה זו לפיה הוא מבקש לפסוק לו את דמי השכירות להם הוא זכאי בגין השימוש בדירה מאז חודש מאי 2001 ועד דצמבר 2010 בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין.

4.הנתבעות הגישו תגובה בה הן מבקשות לדחות את הבקשה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.ביום 3.8.06 ניתן על ידי פסק דין בתיק זה המדבר בעד עצמו ובכך הסתיים הדיון (כפוף לפסק דינו של ביהמ"ש העליון שיפורט להלן).

7.שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון וביום 19.7.09 ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש העליון (ע"א 7156/06 וע"א 8634/06).

בסעיף 26 לפסק הדין של ביהמ"ש העליון נקבע כדלקמן:

"26. אשר על כן, דין ערעורן של המערערות להידחות ודין ערעורו של המשיב להתקבל בחלקו. הדיון יוחזר לבית משפט קמא, כאמור, לצורך קביעת הסכומים שעל המערערות להשיב למשיב בגין השימוש בחנות; וכן לצורך קביעת חלקה של המערערת במימון הדירה. ...". (ההדגשה אינה במקור – ש.ג).

8.לאור האמור לעיל הוחזר הדיון לבית משפט זה אך ורק בנושאים שפורטו בסעיף 26 לפסק הדין של ביהמ"ש העליון, כמפורט לעיל, ואין זה בסמכותו של בית משפט זה להרחיב את החזית ולהוסיף נושאים נוספים לדיון.

9.אני ערה להחלטתו של בית משפט השלום אליו הגיש התובע המרצת פתיחה (ה"פ 16130-06-12) ולערעור אזרחי שהוגש על ההחלטה בע"א 8311-06-13 ועל התובע לחכות לתוצאות הערעור.

10.ככל שהדבר נוגע להמרצת פתיחה 554/01, התיק נשוא החלטה זו, אין מקום לדון במסגרתו בהשבת דמי השכירות.

11.הבקשה נדחית.

12.התובע ישלם לנתבעות הוצאות הבקשה בסכום של 5,000 ₪.

13.המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

שרה גדות, שופטת

סגנית נשיא