גבאי נ' בלנק ואח'

פסק דין

1. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה בגין נזקים שנגרמו לו עקב ההתנגשות שארעה בין שתי מכוניותיהם ביום 18.3.13.

2. התובע טוען כי הנתבעת אשמה בהתנגשות ואילו הנתבעת טוענת כי האשם הוא בתובע.

3. התובע תבע בכתב התביעה סך של 5,000 ₪ וטען כי "בסכום הזה כולל התובע את רוב ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מתאונת הדרכים שנכפתה עליו: טיפול בביה"ח, הוצאות נסיעה ואחרות, תיקון פחחות וצבע של רכבו, הוצאות משפטיות הקשורות להגשת התביעה וכמובן עגמת נפש על העוול שנגרם לו...".

4.התובע לא צירף לכתב התביעה כל חוות דעת של שמאי לגבי הערכת הנזק שנגרם למכוניתו לפי טענתו וכן הוא לא צירף את רשיון הרכב להראות כי הרכב הוא בבעלותו וגם לא צירף אישור מחברת הביטוח של על אי הגשת תביעה.

התובע לא צירף את המסמכים הנ"ל, גם לאחר שהסבתי את תשומת ליבו לכך בהחלטה מיום 14.7.13.

5. התובע לא פירט בכתב התביעה את כל אחד מנזקיו (ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע).

6. התביעה בגין הטיפול בבית החולים, הירא תביעה שיש להגישה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 והתובע לא עשה זאת ואף לא המציא חוות דעת רפואית לגבי נזק הגוף שנגרם לו.

לכן יש לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה.

7. התובע לא פירט את סכום הוצאות הנסיעה שהוא טוען להם ולא המציא כל ראיה להראות כי אכן נגרמו לו הוצאות נסיעה בגין ההתנגשות.

לכן, יש לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה.

8. כאמור, התובע לא פירט בכתב התביעה את הנזק שנגרם למכוניתו כתוצאה מההתנגשות ולא המציא כל חוות דעת של שמאי רכב לגבי הערכת שווי הנזק ותיקונו.

החשבונית שהתובע הגיש בדיון אינה יכולה לבוא במקום חוות דעת של שמאי.

לכן, יש לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה.

9. התובע לא פירט את ההוצאות המשפטיות הקשורות בהגשת התביעה ולא המציא כל ראיה בקשר אליהן.

לכן, יש לדחות את תביעתו בגין ראש נזק זה.

10. בהעדר הוכחת נזק, אין לפסוק גם פיצוי בגין עגמת נפש.

לכן יש לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה.

11. בהעדר ראיות לגבי הנזקים שהתובע טוען להם, אין צורך לדון בשאלה מי האשם בהתנגשות, הואיל וגם אם ימצא שהנתבעת אשמה, עדיין התובע לא הוכיח את נזקיו.

12. בהעדר רשיון הרכב, לא ניתן לקבוע כי התובע הוא מי שנפגע כתוצאה מההתנגשות.