גאנם ואח' נ' החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת נתבעת מס' 1 לדחיית התביעה נגדה על הסף מחמת העדר יריבות בינה לבין התובע. התובע מתנגד לבקשה.

2.ענייננו בתביעה כספית ע"ס 130,000 ₪ בגין גניבה מהתובע, שבוצעה כנטען ע"י עובד של נתבעת מס' 2, חברת יארא לפרסום ויחסי ציבור בע"מ.

3.נתבעת מס' 1 טוענת בעיקר כי אין לה אחריות שילוחית או אחרת למעשי העובד של חברת יארא, וכי המדובר בשתי חברות נפרדות, ואין לערבב ביניהן כפי שעשה התובע בכתב התביעה. ההתייחסות לכל אחת מהן צריכה להיות נפרדת, כשאין לתובע עילת תביעה נגד נתבעת מס' 1 בגין מעשי העובד של חברת יארא כאמור.

4.בתגובתו טען התובע כי מי שהזמין את התקנת השלטים והפרסומים בעסקו של התובע היא נתבעת מס' 1 לצורך קידום האינטרסים שלה, היא זו שיזמה את הפנייה לתובע, והוא נענה לפנייתה, כאשר לא ידע שמי שיבצע את העבודה בפועל הם עובדי חברה אחרת, היא חברת יארא. עוד טען כי לכל הפחות התרשלה נתבעת מס' 1 בבחירת בעל החוזה שלה לשם ביצוע העבודה, בכך שהזמינה אדם עם עבר פלילי עשיר לצורך ביצוע העבודה.

5.בתשובה לתגובה, חזרה נתבעת מס' 1 על נימוקי הבקשה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, ובתשובה לתגובה, לא שוכנעתי כי יש להיעתר לה. הכרעה בבקשה דורשת בירור עובדתי מקיף, באשר לעובדות לאמיתן בדבר הזמנת העבודה, הפנייה לתובע, מערכת היחסים בין שתי הנתבעות בינן לבין עצמן, ומערכת היחסים בין התובע לנתבעת מס' 1 באשר לעבודה הספציפית נשוא המקרה, הכל בנוסף לבירור המשפטי הדרוש להכרעה.

7.בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לסילוק תביעה על הסף במקרים נדירים וקיצוניים, בהם ברור כי אין לתביעה כל סיכוי להתקבל, ואין זה המקרה שלנו.

8.לפיכך אני דוחה את הבקשה, ומחייבת את נתבעת מס' 1 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

9.בהערת אגב אוסיף, כי לא מצאתי כל נימוקי משכנע מדוע לא מצא התובע לנכון לתבוע את האדם שביצע בפועל את הגניבה כנטען.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.