עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
7556-09-14
29/12/2014
|
בפני כב' הסגנית נשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערערת:
ר. ק
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מוהנד זייד
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת ועדת עררים בענף נכות כללית – שירותים מיוחדים מיום 4.8.14, שקבעה כי המערערת אינה תלויה במידה רבה בזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה, ודחתה את עררה.
2.המערערת טענה כי יש בליקוייה הרפואיים (שהצדיקו קביעת דרגת נכות בשיעור כולל של 83%) ובמגבלותיה כדי להצדיק קביעה כי היא זקוקה לסיוע בביצוע פעולות היומיום, וכי החלטת הוועדה שגויה.
3.מנגד טען המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה, שכן ערכה בדיקה ונימקה החלטתה בצורה מפורטת, כך שהתייחסה לכל מבחני התיפקוד.
4.הדיון בפני בית הדין בערעור על החלטת הועדה לעררים מצטמצם ל"שאלה משפטית בלבד" (בהתאם להוראות סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995). לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.
5.עיון בפרוטוקול מעלה כי הועדה התכנסה ביום 4.8.2014, הקשיבה ורשמה את תלונות המערערת בפניה. הוועדה ציינה כי המערערת סובלת מעודף משקל המלווה בפגיעות ניווניות במפרקים ובעיקר בגפיים התחתונות, מדום נשימה בשינה, מסוכרת, כי המערערת עברה כריתת שד וכריתת רחם וסובלת מבקע בטני ענק ומהפרעות אישיותיות.
מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה בחנה את אפשרות ביצוע פעולות היומיום, קבעה כי המערערת עצמאית בניידות בבית (הולכת על בסיס רחב אך מתייצבת ויושבת בעצמה), זקוקה לסיוע מועט בהלבשה (בהתחשב בבקע הבטני וההגבלה בכיפוף), זקוקה לסיוע מועט ברחצה (בהתחשב בצורך בסיוע ברחיצת שוקיים וכפות רגליים), עצמאית באכילה (בהתחשב בדבריה כי אוכלת ושותה בעצמה ומבשלת מרק ומגישה לעצמה), ועצמאית בהיגיינה אישית.
עוד ציינה הוועדה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה, מסוגלת לבצע את פעולות משק הבית בנוגע להכנת מזון והפעלת מכשירים חשמליים, זקוקה לסיוע במידה רבה באחזקת בית (בשל הגבלה בביצוע מטלות הדורשות יציבות והפעלת כוח לאורך זמן), לסיוע מועט בקניות (בהתחשב במגבלה הפיזית), ועצמאית בנטילת טיפול תרופתי וביצוע סידורים.
הוועדה סיכמה כי המערערת אכן סובלת מנכויות רפואיות "מרשימות", אך אלה מגבילות את תפקודי היומיום במידה קלה בלבד (8 נקודות ב- ADL ו- 3 נקודות IADL).
6.בנסיבות המקרה כאן לא הועלו על-ידי המערערת כל שאלות או טענות משפטיות. באשר לביצוע פעולות היומיום לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה ובהנמקתה. כאמור, הועדה ערכה וניתחה את אפשרות ביצוען על-ידי המערערת ואין סתירה מהותית בין תיאור התלונות לבין מסקנותיה של הועדה בעניין זה, באופן המחייב את התערבותו של בית הדין.
7.בהעדר פגם משפטי – הערעור נדחה.
8.אין צו להוצאות.