פרלמוטר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.גב' ליאת פרלמוטר (להלן- התובעת) הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי אבטלה. בהליך זה עלינו להכריע בשאלה האם – כטענת התובעת – הועסקה כעובדת שכירה בחברה שבבעלות בעלה, או שמא – כטענת הנתבע יש לראות בתובעת בעלת שליטה בחברת מעטים.

רקע עובדתי

2.התובעת, ילידת 17.5.1973, נשואה למר יריב פרלמוטר (להלן- יריב). יריב ניהל עוסק מורשה ובהמשך הקים את חברת אם הפנינה בע"מ, שהוא בעל מניות יחיד בה (להלן- החברה).

3.ביום 30.7.23 התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה לתאריך קובע 7/23. במכתבו מיום 27.9.23 הנתבע הודיע לתובעת על דחיית התביעה לתשלום דמי אבטלה.

ההליך בבית הדין

4.העידו לפנינו התובעת ובעלה יריב. כן עמדו לעיוננו מענה התובעת ובעלה לשאלון לבדיקת יחסי עובד מעסיק מיום 6.8.23, הודעות שגבה חוקר הנתבע מהתובעת ומבעלה יריב ביום 12.9.23 ומסמך השלמת פרטים מיום 18.9.23.

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ונתנו דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. בחינת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובעת לחברה לפי המבחן המעורב, אשר בבסיסו מבחן ההשתלבות, ותוך יישומם של מבחני העזר שנקבעו בפסיקה, מובילים לטעמנו למסקנה כי אין לראות בתובעת כמי שהיתה "עובדת" של החברה.

6.מחומר הראיות ומהעדויות עולה, כי בעלה של התובעת הקים עסק המתמחה בניהול פרויקטים ומתן שירותים בתחום הבנייה (סע' 2 לתצהיר יריב). התובעת ציינה בהודעה לחוקר, כי יריב בוגר הטכניון שם למד ניהול פרויקטים בבנייה ועבר הכשרות במרכז הישראלי לבנייה (ש' 13- 14). תחילה פעל יריב תחת עוסק מורשה, ובשנת 2018 נרשמה החברה אם הפנינה בע"מ (לא צורפה לתיק תעודת התאגדות, וכך עולה מעדות התובעת: פ: 2, ש: 12). לדברי התובעת, עם רישום החברה לא היתה לה פעילות עסקית; ובהמשך, התובעת מילאה בחברה אותו תפקיד שמילאה בעסק (פ: 5, ש: 38- 39). התובעת העידה לפנינו, כי לרוב עסקה החברה בליווי וניהול פרויקט בנייה אחד בשנה, ולפעמים שני פרויקטים (פ: 15, ש: 32- 34; פ: 16, ש: 6- 13). מרבית התקופה החברה דיווחה על התובעת כעובדת שכירה יחידה, ובתקופה מסוימת הבן של התובעת ויריב הועסק בחברה (הצדדים לא הציגו פרטים בעניין זה, והנתון עלה בעדות התובעת).

7.מעיון בדו"ח תקופות עיסוק של התובעת (מוצג נ/2) עולה, כי התובעת דווחה כעובדת שכירה בעסק של בעלה יריב בחודש 7/15, ומחודש 9/15 ועד 12/19 (52 חודשים). מחודש 1/20 ועד 16.3.20 הועסקה התובעת בחברה שבבעלותו של יריב. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת, כי שהתה בחופשה ללא תשלום (קורונה) מיום 1.4.20 ועד 13.12.20. בחודש 7/21 שבה התובעת לעבודה בחברה, ועבדה עד לחודש 5/23. נעיר, כי התובעת לא סיפקה הסבר למעמדה בחודשים 1/21 עד 6/21, לאחר סיום חל"ת קורונה ועד שובה לעבודה בחברה.