פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.12.18 שקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 0% (להלן- החלטת הוועדה).

2.הרקע להתכנסותה של הוועדה היא בפסק דין מחזיר מיום 22.6.18 במסגרת תיק ב"ל 1488-02-18 לפיו: "יוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שזו תתייחס לבדיקת האולטרסאונד שוק שמאל; כמו כן תציין הוועדה את טווחי התנועות בבדיקתה הן לעניין עמוד שדרה צווארי והן לעניין עמוד שדרה מותני ותתייחס לאלו אל מול ממצאי בדיקתו של ד"ר אלקרינאוי. כמו כן לעניין עמוד שדרה מותני על הוועדה לקבוע מה הנכות שמצאה בעמ"ש מותני ומתוכה מה קשור לתאונה ומה קשור לעודף המשקל תוך שהוועדה תנמק באופן ענייני את החלטתה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה".

3.לטענת המערערת הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר כדלקמן:

אשר לשוק שמאל - הוועדה כלל לא התמודדה עם ממצאי בדיקת אולטרסאונד שוק שמאל וכל שעשתה הוא לצטט את ממצאי הבדיקה;

אשר לעמוד שדרה מותני - הוועדה לא קבעה את טווחי תנועות עמוד השדרה המותני כנדרש בפסק הדין אלא ציינה באופן סתמי כי מצאה מגבלת טווחים של הגב התחתון אך אלו טווחים מוגבלים בשל כרסה של המערערת ולא בשל טווחים מוגבלים; הוועדה לא קבעה את אחוזי הנכות שנותרו למערערת בעמ"ש מותני ולא קבעה איזה חלק מהמגבלה בעמ"ש מותני שייך לתאונה ואיזה שייך לעודף המשקל כאשר פגיעתה זו של המערערת כבר הוכרה כקשורה לתאונה; בדיון הוסיף וטען ב"כ המערערת כי למעשה הוועדה חוזרת על הנימוק שנתנה טרם פסק הדין המחזיר כי העדר היכולת הפיזית של המערערת קשור למשקלה של ולכרסה – נימוק אשר נדחה על ידי בית הדין כשלא ברור כיצד מלוא המגבלה מיוחסת למשקל עת הפגיעה בעמ"ש מותני הוכרה כקשורה לתאונה – וכאשר הוועדה לא מתמודדת עם השאלה הזו כלל;הוועדה שללה את חוות דעתו של ד"ר אלקרינאוי מבלי לנמקה ומבלי להשוות ממצאיה לממצאיו.

4.מנגד טען המשיב כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר:

אשר לשוק שמאל – הוועדה מצטטת את האמור בבדיקת האולטרסאונד וקובעת בבדיקתה הקלינית את המערערת כי אין כל נפיחות ובצקת של השוק ובסיכום אף מציינת כי גם ד"ר אלקרינאוי אינו קובע נכות כלשהי בדין הברך וכי היא איננה מוצאת כל עדות לנכות תפקודית בשוק;

אשר לעמוד שדרה מותני ביחס לבדיקתו של ד"ר אלקרינאוי – הרי שבדיקתו של ד"ר אלקרינאוי אינה מציינת טווחי תנועה למעט כיפוף של 60 מעלות ואילו הוועדה בבדיקתה מציינת כי המערערת לא מבצעת כיפוף של יותר מ-30 מעלות אך זאת בעיקר בשל כרסה וכנ"ל לגבי תנועות סיבוביות; משקבעה הוועדה כי בשל משקלה אין היא יכולה לבצע טווח תנועות מלא אין בכך פגם משפטי;

אשר לעמ"ש צווארי – ד"ר אלקרינאוי אינו רושם ולו ממצא אחד בדבר טווחי התנועה אלא רק כי קיימת הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי. הוועדה מנגד קובעת כי אין הגבלה בטווחי התנועה של הצוואר, רוטציות 80 מעלות דו"צ המופקות במהירות וללא סימני כאבי, מגיעה עם הסנטר בכיפוף עד דופן בית החזה, יישור 30 מעלות. על כן הוועדה מבצעת בדיקה של כל פעולות הצוואר;

אשר להוראה בדבר קביעת נכותה של המערער בגין עמ"ש מותני וכי על הוועדה לקבוע מה קשור להשמנה ומה קשור לתאונה – טוען המשיב כי הוועדה קובעת בסיכום כי לא מצאה את מגבלת הטווחים עליה מדווח ד"ר אלקרינאוי לכן קובעת כי אין למערערת נכות הקשורה לתאונה. גם הגבלת טווחי התנועה של הגב קובעת הוועדה כי אינו קשור לתאונה כי אם למצבה של המערערת.

5.הוועדה אשר התכנסה מכוח פסק הדין המחזיר שמעה את תלונות המערערת כדלקמן:

"מפנה לפס"ד. עד לתאונה הייתי בריאה. המשקל שלי כך שנים רבות (45 שנים)."