ב"ל 6826-05-14.07 ר' ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 26/2/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות זמנית בשיעור 37% מיום 1/10/12 ועד 31/10/14 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה ביום 26/2/14 לדון בערר המערערת, בהרכב מומחה לרפואה פנימית, מומחה לאורטופדיה ומומחה לפסיכיאטריה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת, אשר לדבריה סובלת מנפיחות ברגל ומטופלת בסרוקסט. לאחר שעיינה בחוות דעת היועץ בתחום הכירורגיה מיום 26/2/14, קיבלה הוועדה את מסקנותיו. הוועדה ערכה למערערת בדיקה נפשית, ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול. הוועדה סיכמה וקבעה את נכותה של המערערת כדלקמן: נכות בשיעור 30% בגין הפרעה של לימפידמה ברגליים, לפי פריט ליקוי 11(1)(ד), מיום 1/10/12; נכות בשיעור 10% בגין הפרעת הסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2), מיום 1/10/12.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

3.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

טענות בתחום הנפשי

4.לטענת המערערת, הוועדה ערכה לה בדיקה קצרה; קביעותיה אינן מנומקות; הוועדה התעלמה מסיכום ביקור מיום 1/10/13; הוועדה לא התייחסה לכך שהמערערת מטופלת בתרופות.

5.לטענת המשיב, המערערת נבדקה על ידי פסיכיאטר, שהתייחס לתיעוד הרפואי ולהיות המערערת מטופלת תרופתית. נטען עוד כי לא ניכר שממצאי הוועדה אינם תואמים את הנכות הנפשית שנקבעה למערערת.

6.עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי נערכה למערערת בדיקה נפשית מקיפה. הוועדה ציינה את ממצאיה בפירוט רב: המערערת בהכרה מלאה, דיבור ספונטני, אפקט תואם עם גוון חרדתי קל, אין סימני דיכאון, אין מחשבות שווא. הוועדה התייחסה למסמך רפואי ממרפאת מזרע מיום 2/1/14, לפיו המערערת מצויה במצב תגובתי.