ב"ל 6476-12-13.08 דצמבר 2014

התובעת, גב' ב. א הגישה תביעה זו נגד החלטת הנתבע לדחות את בקשתה להענקה מטעמי צדק של דמי לידה בגין לידה מיום 4.2.13.

העובדות הצריכות לעניין

התובעת, גרפיקאית במקצועה, פתחה עסק בסוף שנת 2011.

ביום 2.9.12 הודיע הנתבע לתובעת כי על פי הנתונים שמסרה והקיימים בידי הנתבע, החל מ-1.9.11 התובעת עוסקת במשלח יד 12 שעות בשבוע והכנסתה היא 437 ₪ לחודש, ולפיכך אין התובעת עונה להגדרת "עובד עצמאי" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ובנסיבות אלה אין היא מבוטחת לענפי נפגעי עבודה ודמי לידה כעובדת עצמאית.

התובעת ילדה ביום 4.2.13.

ביום 2.7.13 הגישה התובעת בקשה להענקתם של דמי לידה מטעמי צדק. במכתב נלווה לבקשה כתבה התובעת כי לא הייתה רשלנות או דחייה מצידה בכל הנוגע לתשלומי דמי ביטוח לאומי, שכן בחודש 1/13, כאשר היא הגישה דוחו"ת בגין שנת 2012, היא נוכחה לראות ששעות העבודה וההשתכרות גבוהות מכפי שחשבה שיהיה כאשר פתחה את העסק, והיא התכוונה לגשת למשרדי המוסד להסדיר את השינוי במעמדה ולשלם דמי ביטוח לאומי, אך היא ילדה מוקדם מהצפוי ולא הספיקה "לסדר את העניין".

בקשת התובעת נדחתה בהחלטת מנהלת תחום בכירה (גמלאות) מיום 10.7.13. בהחלטת הדחייה נאמר:

"על פי הנתונים שבידנו, ילדת בחודש 2/13, אך הסדרת את חובך רק בעת הגשת התביעה לדמי לידה בחודש 7/13. יתר על כן, בתאריך 30.4.13 הודענו לך שכעצמאית שאינה עונה להגדרה אינך מבוטחת לענף דמי לידה כעובדת עצמאית, מה שהביא אותך לשינוי מעמדך כעצמאית, וחוייבת בתשלום דמי ביטוח, ששולמו, כאמור, רק ב-7/13. לידיעתך, חובת תשלום דמי ביטוח היא זאת שמזכה בגמלאות המוסד, והאחריות לתשלום חלה על המבוטחים בלבד. בנסיבות אלה אינך עונה על התנאים להענקה מטעמי צדק לפי תקנה 3 לתקנות בדבר הענקה מטעמי צדק".

טענות הצדדים

לטענת התובעת לא הייתה כל רשלנות מצידה ולא הייתה לה כל כוונה לדחות את תשלום דמי הביטוח. לדבריה היא גילתה שרמת הכנסותיה מאפשרות לה לשנות את מעמדה ל"עובד עצמאי" רק בסוף 2012, והיא יזמה פגישה עם מנהל החשבונות שלה, אשר התקיימה ביום 3.2.13, אלא שלמחרת היא ילדה באופן לא צפוי "לידה מוקדמת" בשבוע 37.