דיון:
א.בתצהירה הצהירה התובעת כי היא מפעילה משפחתון לפעוטות - באמצעות רשת פמיל"י, שהינה רשת המפעילה משפחתונים מטעם משרד הכלכלה. כחלק מההסכם בין התובעת לרשת, נתונה התובעת לפיקוח של מפעילת המשפחתונים, הכוללת גם את מסגרת העבודה שלה וכללי הכנת האוכל לפעוטות. ע"פ כללי ההתקשרות, אסור לתובעת לבשל במהלך העבודה, ועל כן היא נוהגת לנוח אחה"צ מהעובדה ולבשל בלילות עבור היום שלמחרת, וכך התכוונה לעשות גם ביום האירוע. אלא , שבאותו היום התברר לה כי נגמרו לה הירקות להכנת האוכל למחרת, ובתה, שיפי, שערכה קניות עבור עצמה – ערכה גם עבורה קניות. לכן בשעת ערב, בסביבות השעה 22:00 הלכה עם בעלה -שהתלווה אליה - להביא את הירקות, ו כשחזרה מבתה , עם שקיות המצרכים – נפלה על האספלט ונפגעה בפנים ובידה. התובעת היא אם ל- 14 ילדים (חלקם נשואים), ולדבריה אינה עורכת בביתם ביקורים אלא מי שצריך - מגיע אליה (או מתארח אצלה בשבתות וחגים). כך גם בערב הנפילה, לא הלכה לביקור אצל בתה. לדבריה, הלכה לבתה רק על מנת להביא מצרכים לפעוטון, על מנת לבשל בלילה ליום המחרת. לכן הנפילה קשורה לעבודה.
ב.מנגד טוענת ב"כ הנתבע כי לתובעת לא אירע אירוע תאונתי "תוך כדי ועקב העבודה"; כי הביקור אצל הבת לא קשור לעבודתה, וכי לא ניתן לייחס את הנזק ממנו היא סובלת בידה לאירוע בעבודה. כמו כן טענה כי התובעת לא הרימה את הנטל לקרות אירוע תאונתי בעבודה, לא הביאה חשבונית מהסופר בו בתה קנתה את המצרכים, וגם מהמסמכים הרפואיים אין תיעוד הקושר את הנפילה לעבודתה.
ג.בפרק "ביטחון ובטיחות" שצורף כנספח ב' לתצהיר התובעת, והמחייב את התובעת כחלק מההתקשרות עם הרשת, נרשמו ההוראות הבאות: "אין לבשל או לטגן בשעות פעילות המשפחתון גם בזמן שנת הילדים. יש לדאוג שהאוכל לאותו יום (הן לבית והן לבני המשפחה) יהיה מוכן לפני הגעת הילדים)".
משמעות הדבר כי קניית המוצרים למשפחתון, והבישול עצמו – אסור שייעשו בזמן שהילדים נמצאים בפעוטון אלא בשעות אחרות. ואכן, ולאחר שמיעת העדויות, מקובל עלינו כי ההליכה לבת היה על מנת להביא מצרכים כדי לבשל לפעוטון עבור יום המחרת.
ד.וכך העידה התובעת בבית הדין (מעמ' 5 לפרוטוקול שורה 24 ואילך): "ש. ת. אנחנו הולכים עם עגלה מהבית לעושר עד ורמי לוי. ילדים שלנו שיש להם רכב הם לפעמים קונים לנו ומביאים לנו.
ש. יש לך עסק עצמאי והוא בבית, ואני רוצה לדעת אם את מפרידה בין הקניות שאת קונה לעסק שלך או לבית. הרי את חייבת להפריד מבחינת כללי המס והתמ"ת. את מפרידה?
ת. אני אסביר. אין אפשרות שמנהלת משפחתון תפקיד ותגיד זה למשפחתון וזה למשפחה. שאני עושה קניות אנו עושה לכולם. התמ"ת ומשרד הכלכלה חישבו ואמרו לגבי האוכל של המשפחתון, פירות ירקות, חשמל, גבינות, הישיבה בבית, הארנונה הכל, הם חישבו ומצאו שזה 37% מהמשכורת שלנו זה הוצאות של העסק.
... ש. נכון שאת מכינה כל יום אוכל טרי לילדים?
ת. כל יום או כל יומיים.
ש. ונכון שאת עושה את זה אחרי שעות העבודה של המשפחתון?
ת. כן.
ש. כמה שעות בלילה בערך את ישנה?
ת. מעט מאוד.
ש. כמה שעות?
ת. תלוי ביום. ישנה בסביבות 01:00 וקמה ב – 06:30. אל תשכחי שאני אמא ל – 14 ילדים שלי, ואני יודעת איך להתנהל, והכל בסדר. לפעמים אני ישנה ב 24:00. ... ש. את אמרת בתחילת החקירה שאת לא נוסעת לילדים שלך והם באים אלייך. בטופס התביעה כתבת שב 7/12/14 הלכת לבת שלך, למה הלכת אליה?
ת. באותו יום לא היה לי שום דבר לבשל למחר מבחינת אוכל לתינוקות, מוצרים.
ש. לא היה לתינוקות אוכל, אבל היה לך אוכל בבית שיכולת להשתמש לתינוקות?
ת. לא.
ש. זה היה יום ראשון, לא נשאר לך פירות וירקות משבת?
ת. לא.
ש. מה היית צריכה?
ת. ירקות.
ש. איזה?
ת. מרק ירקות אני עושה, גזר, תפוחי אדמה, בצל, דלורית.
ש. ולא נשאר לך מסוף שבוע?
ת. לא נשאר.
ש. לא קנית כמות מספקת לתחילת השבוע?
ת. כנראה שלא. אני לא זוכרת בדיוק כרגע, לא היה לי.
ש. אז את ביקשת מהבת שלך שתקנה?
ת. כשהיא הולכת לאיזה מקום לקנות היא שואלת אותי ואומרת לי שיש דברים במבצע ושואלת אם אני צריכה, ואני אומרת שכן, אז באותו יום אמרתי לה תקני לי, והיא התקשרה אלי ואמרה לי שיש דלורית, דלעת האם את צריכה, ואמרתי בטח שכן זה למרק. ...
ש. איך היא עשתה את הקניות עם התינוקת בעגלה?
ת. יש לה תינוקת יותר גדולה מהתינוקת שנמצא פה היום. ויש לה גם רכב.
ש. אז למה היא לא הקפיצה לך לבית ברכב שלה את הקניות?
ת. היא התקשרה ואמרה לי שהיא קנתה לי אבל לא יוצא לה לבוא אלי. היא קנתה ב"חלב ודבש" בהר נוף.
ש. כמה זמן זה "חלב ודבש" מהבית שלך?
ת. ברגל?
ש. כן?
ת. רבע שעה, עשר דקות. בערך.
ש. אז ברכב זה בדיוק 3 דקות.
ת. בערך.
ש. למה הבת שלך באותו יום שעשתה קניות, לא באה להביא לך את זה לבית?
ת. כי "חלב ודבש" זה יותר קרוב לבית שלה, והיא היתה עסוקה עם הילדים שלה, ואמרה שהיא לא יכולה להביא אלי את הקניות.
ש. היא הטריחה אותך להביא אותך בערב לבית שלה?
ת. מי שעושה לי טובה, אני לא מכריחה אותו גם להביא לי עד הבית. מה זה שייך? לא הצליח לה, יש לה ילדים קטנים.
ש. אז באותו ערב הלכת לבקר אותה?
ת. אמרתי לה אני אשתדל למצוא את הזמן והכוחות ומה שאת רוצה כדי שאני אבוא אלייך. גמרנו לאכול ארוחת ערב, ואמרתי לבעלה שאנו צריכים לנסוע לשיפי להביא את המוצרים. זה היה בסביבות 22:15 בערך.
ש. למה היה חשוב לך להביא את המוצרים בלילה ולא בבוקר?
ת. כי ביום אסור לי לבשל.
ש. אז הלכת בלילה להביא את הירקות לבשל בלילה?
ת. כן. שלא הסתדר לי כל היום ולמחרת צריך לאכול, אז אני מבשלת בלילה"
ה.לטענת ב"כ הנתבע, התובעת לא המציאה ראיה אובייקטיבית לנפילה מעבר לכך שהזמינה את בתה ובעלה לעדות כדי לתמוך בגירסתה. עוד מעלה ב"כ הנתבע בסיכומיה תמיהות כגון: כיצד ביום ראשון בשבוע לא נשארו לה מצרכים משבת, או כיצד לא הביאה לה בתה את המצרכים לביתה למרות שיש לה רכב.
ו.למרות תמיהות אלו – לא מצאנו בהן ממש. התובעת אכן הזמינה את בעלה שיעיד על הנפילה, וכן את בתה. התובעת הבהירה כי אזלו המצרכים בביתה (דבר שמתקבל על הדעת כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים כשל התובעת), ובלעדיהם לא הייתה יכולה לבשל עבור הילדים בפעוטון שיגיעו למחרת. גם העובדה שבתה לא הביאה לה את המצרכים לביתה, או שלא שמרה את החשבונית – איננה בלתי הגיונית. התובעת הסבירה כי לבת יש ילדים קטנים והיא הביאה את המצרכים לביתה שלה. למרות סתירות מסויימות ומינוריות בין עדות התובעת לבין עדויות בעלה וביתה, מצאנו כי עדותה אמינה. מקובלת עלינו עדותה כי לא הלכה לבית בתה לצורך ביקור אלא על מנת לקחת ממנה את הירקות שקנתה לה, על מנת שתוכל לבשל בלילה ליום המחרת. התובעת הבהירה, כאמור, כי יש לה משפחה גדולה והיא לא נוהגת לבקרם, למרות הקשר הטוב איתם, וכי מי שזקוק לה (לבייביסיטר) מגיע אליה. כך גם לא מצאנו סתירות מהותיות בינה לבין בעלה, ומקובל עלינו כי הנפילה אירעה כפי שתיארה. מקובלת עלינו טענתה כי בדרכה חזרה עם בעלה , מהבת שיפי נפלה התובעת ונחבלה ופונתה ל"טרם", אך האורטופד, שמכיר את חתנה כמתנדב, ראה מיד שהיא סובלת משבר ביד והמליץ להם לנסוע להדסה עין כרם ללא שנרשם הביקור ב"טרם". לכן פונתה בסופו של דבר ל"הדסה" עין כרם.
ז. אכן, יש אי דיוקים מסויימים בעדותה (גם בהשוואה להודעה לחוקר הנתבע וכן בהשוואה לעדות בתה ובעלה). אעפ"כ, וכאמור, מדובר לטעמנו באי דיוקים מינוריים שאינם מלמדים על אי אמירת אמת. גם במסמכים לא מצויין במפורש הקשר של האירוע לעבודה, אלא שבנסיבות הנפילה – שאמינות עלינו – התובעת לא ציינה שמדובר בנפילה לצורך הבאת המצרכים למחרת, ובזמן אמת לא ייחסה חשיבות לפרטי הנפילה ונסיבותיה, אלא התמקדה בעיקר בנושא הכאב והטיפול הרפואי. לכן, אף שהתובעת לא דייקה בכל פרט באופן הנפילה אין בכך כדי ללמד על אי אמירת אמת. להיפך, דבריה הספונטיים של התובעת והעובדה שלא ניסתה לתאם גירסאות - מלמדת אותנו כי מדובר באישה אמינה, אשר סיפרה את הדברים כפי שהיו, גם אם לא הצליחה לדייק בפרטים (ולעיתים כשאדם נמצא בטראומת הנפילה לא תמיד זוכר כל פרט ברמת הדיוק המכסימאלית). גם העובדה שבעלה לא זכר אילו ירקות בדיוק הביאו מהבת וכד' אין בה כדי ללמד על חוסר אמינות. בסיכומים נטען עוד כי הירקות שהובאו, שימשו גם לצרכי המשפחה ולא רק לצרכי הפעוטון, כפי שעולה מעדות הבעל. אלא שעניין זה הובהר על ידי התובעת בעדותה, כי הבישולים לא מופרדים ואעפ"כ, יש התחשבנות עם הרשת לגבי כמות המצרכים הנרכשת לבית ולפעוטון (התחשבנות כללית המוערכת באחוזים ולא התחשבנות ספציפית מידי יום ביומו). למרות זאת ברור לנו כי הבישול לילדים בפעוטון הייתה הסיבה להליכתה זו , גם אם בפועל חלק מהאוכל היה מיועד למשפחה.
ז.משמצאנו כי התובעת אמינה - דין תביעתה להתקבל. אנו קובעים כי הפגיעה בידה נבעה תוך כדי עיסוקה במשלח ידה ועקב עיסוקה, וכי על כן יש מקום להכיר בנפילה זו כפגיעה בעבודה. לאור זאת זכאית התובעת לדמי פגיעה, הנתבעים על ידה. הנתבע יבדוק על סמך המסמכים הרפואיים מה גובה הסכום המגיע לה , ובמידת הצורך – יזמן אותה לוועדה רפואית.
סוף דבר: התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת סך של 2,000 ₪ כשכ"ט עו"ד. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.
|
|
|
|
|
|
|
נציגת ציבור(ע) שרה פנסו
|
|
נציגת ציבור(מ) אסתר סלנט
|
|
יפה שטיין, שופטת
אב"ד
|
ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ז, (21 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.