ב"ל 62482-10-13.14 אליאס סידר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.תביעת התובעת לקבלת דמי תאונה, בגין תאונה אישית שארעה לה בתאריך 16.4.13, אושרה ע"י הנתבע במכתב מתאריך 1.10.13, כאשר התשלום אושר עבור התקופה מ-16.4.13 ועד 16.5.13.

באשר לתקופה מ-17.5.13 ועד 16.6.13, נדחתה התביעה, בנימוק, כי התובעת לא איבדה את כושר התיפקוד, שכן התובעת הינה עקרת בית והיא היתהמסוגלת לבצע עבודות במשק ביתה.

2.כנגד החלטה זו של הנתבע, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו, ובכתב התביעה טוענת התובעת, כי בתאריך 16.4.13, נפלה במדרגות וסבלה מפגיעה בכתף וביד ימין, פגיעה, שלטענתה, גרמה לה לאובדן כושר תפקוד מ-16.4.13, ועד 16.6.13.

התובעת טוענת בתביעתה, כי יש לחייב את הנתבע לשלם לה דמי תאונה, גם עבור התקופה מ-17.5.13, ועד 16.6.13.

3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה, הפנה להוראות סעיף 150 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, וכן לתקנה 1(3) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות(, תשמ"א-1981, ולהגדרת אובדן כושר תפקוד לגבי מבוטחת, שהינה עקרת בית.

4.הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה, כי ימונה מומחה יעוץ רפואי באשר לתקופה השנויה במחלוקת.

אשר על כן, הנני ממנה את ד"ר עידו ציון, כיועץ מומחה רפואי מטעם בית הדין.

הצדדים הסכימו שהעובדות המוסכמות הינן כדלקמן:

א.התובעת ילידת 1956;

ב.בתאריך 16.4.13 ארעה לתובעת תאונה אישית, עת נפלה במדרגות, ונפגעה בכתף וביד ימין.

לא בוצע קיבוע ליד;