אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 05/01/2020 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל-אביב
62231-05-16
17/12/2019
בפני סגנית הנשיאה :
רוית צדיק

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד אושרה קידר
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד לירון דגון
פסק דין
 

 

 

1.השאלה הניצבת במוקד הליך זה היא האם בדין נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מוחי , אשר ארע לאחר קרות אירוע חריג במהלך עבודתו ביום 14.7.2015.

 

2.בהתאם להחלטתי מיום 15.3.2018 מונתה פרופ' ויויאן דרורי, כמומחית מטעם בית הדין על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג אשר ארע לתובע ביום 14.7.2015 ובין האירוע המוחי בו לקה התובע. לאחר שניתנה חוות דעתה במסגרתה קבעה לא התקיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי ובין האירוע החריג בעבודת התובע , ומשעה ששאלות ההבהרה אשר הופנו אליה לא נענו במלואן, הוריתי על מינוי מומחית אחרת, ד"ר ורבר.

 

3.ביום 15.2.2019 קבעה ד"ר ורבר בחוות דעתה את הדברים הבאים:

"מר י' סבל מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית , עישן , וכן היה ידוע מעברו על שני אירועי שבץ מוחי קודמים ב 2006 ו ב 2014 עם הסתמנות של חולשת פלג גוף שמאל. כל הנ"ל מעלים את הסיכון לשבץ המוח. העובדות מלמדות שבעקבות האירוע החריג מיום 14.7.2015 והעליה החדשה ברמת המתח והסטרס שנגרמו בעטיו אירע למר י' שבץ מוחי נוסף, הפעם עם הסתמנות קלינית של הפרעת דיבור בולטת  Severe dysarthria.

במהלך האשפוז בבי"ח השרון צוינה גם חולשה חדשה ביד ימין.

השבץ הנוכחי , wake up stroke אירע בסמיכות פחות מ 24 שעות לאירוע הסטרס הקיצוני בזמן העבודה כפי שפורט בהשתלשלות העניינים , אשר הוכר כאירוע חריג.

המנגנון הפתו פיזיולוגי אשר קושר את העלייה החריגה ברמת הסטרס לאירוע המוחי הינו כדלקמן: עליית רמת הסטרס גורמת להפרשת יתר של קטחול אמינים ובכללם אדרנלין. מוליכים עצביים אלו גורמים הן לעליה בלחץ הדם אשר מצרה כלי דם, וכן לשינוי בתפקוד דופן כלי הדם ולעליה בצימות טסיות. כ"כ הוכח שבמהלך עליה חדה בסטרס קיימת עליה בפקטורי קרישה ובסמיכות הדם (hemo concentration) אשר גורמים לקרישיות יתר. תהליכים אלו אשר תורמים להחשת יצירת קריש דם ולחסימת כלי דם וכתוצאה מכך לפגיעה ברקמת המוח יצירת אוטם אשר הסתמנותו הקלינית היא שבץ המוח אירוע מוחי  CVA.

אירוע השבץ הנדון התאפיין בדיסארטריה קשה ובחולשה חדשה ביד ימין כך שניתן בוודאות לקבוע כי מדובר באירוע שבץ חדש.

לפיכך, למרות היותו של מר י' בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, דעתי היא כי השבץ המוחי הנדון קשור מבחינה סיבתית לאירוע החריג בעבודה מיום 14.7.2015.

 

לסיכום ובהתייחס לשאלות שנשאלתי:

א.התובע לקה באירוע מוחי cva, וכמפורט במסמכים אושפז בעטיו ביום 15.7.2015.

ב.קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין השבץ המוחי בו לקה התובע הוסבר בפרק דיון ומסקנות.

ג.דעתי היא כי סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו של השבץ המוחי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר".

 

 

 

4.ביום 1.5.2019 הופנו אל דר' ורבר שאלות ההבהרה הבאות:

1.האם נכון כי בספרות הרפואית הדנה בהשפעת אירוע דחק נפשי והופעת אירוע מוחי, מדובר על פרק זמן של שעתייים בלבד בין אירוע הדחק/כעס להתפתחות האירוע המוחי? ככל שתשובתך שלילית , אנא נמקי מדוע.

 

2. האם נכון כי בעניינו של התובע לא מדובר ב – HAZARD PERIOD? ככל שתשובתך שלילית , אנא נמקי מדוע.

 

3. האם נכון כי לפי STROKE RISK CALCULATOR לתובע סיכון של פי 6 יותר ללקות באירוע מוחי לעומת בני גילו באוכלוסיה? ככל שתשובתך שלילית, אנא נמקי מדוע.

 

4. האם נכון כי השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים שקיימים אצל התובע? ככל שתשובתך שלילית , אנא נמקי מדוע.

 

5.ביום 30.6.2019 ניתנו תשובות המומחים לשאלות ההבהרה וכך נקבע:

"1.HAZARD PERIOD של שעתיים הוא מושג/מדד אפידמיולוגי שהוגדר באופן שרירותי במחקרים אפדימיולוגיים לצורך בדיקת קשר סיבתי בין טריגרים להתרחשות אירועים שונים ולפיכך גם קיימות מס' עבודות שהשתמשו בו לצורך בדיקת קשר סיבתי בין טריגרים שונים להיארעות שבץ מוחי ואילו עבודות אחרות לא השתמשו במדד זה. כעיקרון לא ניתן להגביל קשר סיבתי בין אירוע דחק חריף לשבץ באמצעות שימוש ב HAZARD PERIOD של שעתיים וגם היארעות מאוחרת יותר תוך 24 השעות מהדחק הנפשי ,קשורה אליו באופן סיבתי.

 

2.נכון. במקרה של התובע אין מדובר בפרק זמן של שעתיים ועדיין קיים קשר סיבתי לאירוע הדחק הנפשי. האסכולה הנהוגה בבית הדין לעבודה מכירה בקשר סיבתי גם כאשר קיים פער של 24 שעות בין אירוע דחק נפשי להופעת תסמיני השבץ המוחי (יהושוע לב 208/09) במקרה שלפנינו , על פי האנמנזה, תסמיני השבץ הופיעו תוך פחות מ 24 שעות לאחר האירוע החריג בעבודה.

 

3.נכון. התייחסתי לכך בחוות הדעת. מפנה לפרק הדיון והמסקנות: " מר י' סבל מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית , עישן, וכן היה ידוע מעברו של שני אירועי שבץ מוחי קודמים ב 2006 וב 2014 עם הסתמנות של חולשה פלג גוף שמאל. כל הנ"ל מעלים את הסיכון לשבץ המוח".

 

4.לא נכון. עובדות המקרה מלמדות שבעקבות האירוע החריג מ 14.7.2015 והעליה החדה ברמת המתח והסטרס שנגרמו בעטיו אירע למר י' שבץ מוחי נוסף, עם הסתמנות קלינית חדשה מפנה לפרק הדיון והמסקנות בחוות הדעת: "למרות היותו של מר י' בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, דעתי היא כי השבץ המוחי הנדון קשור מבחינה סיבתית לאירוע החריג בעבודה מיום 14.7.2015".

לאור על הנ"ל, מסקנות חוות דעתי נותרות בעינן".

 

טענות הצדדים

6.לטענת התובע, לאור חוות דעת המומחית ד"ר ורבר ובהתחשב בחוות דעתו של פרופ' רכס אשר הפכה לאסכולה, יש לאמץ את קביעות המומחית בחוות דעתה ובתשובותיה לשאלות ההבהרה. ד"ר ורבר קבעה באופן מפורש כי השבץ הנוכחי ארע בסמיכות לאירוע החריג, וחרף היות התובע בסיכון מוגבר לשבץ מוחי סברה המומחית כי השבץ המוחי קשור בקשר סיבתי לאירוע החריג בעבודת התובע.

 

7.המומחית התייחסה בחוות דעתה לכל השאלות אשר העלה הנתבע על כן , יש לאמץ את קביעות המומחית , קביעות אשר מטיבות עם התובע ונקבעו על ידי מומחית בית הדין.

 

8.לטענת הנתבע, ד"ר ורבר מומחית בית הדין אמצה חלק מחוות דעתו של פרופ' רכס והתייחסה לפרק הזמן שחלף מהתרחשות האירוע אולם , התעלמה מהסיפא לחוות דעתו של פרופ' רכס, אשר קבע כי יש לשקול פרמטרים נוספים כגון רקע רפואי, פער זמנים, שנת לילה וכד'.

 

9.המומחית התעלמה מהעובדה כי חלף לילה בין האירוע החריג לאירוע המוחי, ואף התעלמה מהרקע הרפואי הרב של התובע. לתובע קיימים גורמי סיכון וסקולריים כבדים אשר כל אחד מהם מעלה סיכוי לפתח אירוע מוחי בעשרות אחוזים. לתובע קיים סיכון פי 6 (מעל ל 50%) לעומת בני גילו והמומחית התעלמה מנתונים אלו.

 

10.משעה שהמומחית התעלמה או התייחסה בקלות יתר לגורמי הסיכון לאירוע החריג ולא הביאה בחשבון את גורמי הסיכון האישיים של התובע, מתבקש בית הדין ליתן דעתו לחוות הדעת המנוגדות של המומחיות, ולמנות מומחה רפואי נוסף או אחר ולחילופין לדחות את התביעה.

 

דיון ומסקנות

11.ההלכה הפסוקה באשר למשקל חוות דעת המומחה אשר מונה על ידי בית הדין קבעה כי-"בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 4.2.2008). ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה....אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין "(עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 6.6.2005;עבל (ארצי) 4379-10-14‏ ‏ צח פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן, ניתן ביום 16.3.16).

12.בחינת חוות דעתה של ד"ר ורבר, אשר מונתה כמומחית אחרת ולא כמומחית נוספת, מעלה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג ובין האירוע המוחי. שקלנו את טענות הנתבע על פיהן המומחית לא נתנה דעתה לגורמי הסיכון שקיימים בתובע והסיכוי המוגבר של התובע לאירוע מוחי. אין בידינו לקבל טיעון זה שעה שהמומחית הייתה ערה לעובדה כי התובע סבל מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, עישון ועבר שני אירועים מוחיים קודמים, נתונים אשר כפי שנכתב בחוות דעתה "מעלים את הסיכון לשבץ המוח". חרף האמור הבהירה כי משעה שהשבץ ארע בסמיכות בת פחות מ – 24 שעות לאחר האירוע החריג , קיים קשר סיבתי בין האירועים.

 

13.לאחר שנתנה דעתה למכלול נתוני התובע לרבות המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניה, סברה המומחית כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין השבץ המוחי בו לקה התובע.

 

14.נציין כי בתשובות המומחית לשאלות ההברה חזרה והבהירה כי "לא ניתן להגביל קשר סיבתי בין אירוע דחק חריף לשבץ באמצעות שימוש ב HAZARD PERIOD של שעתיים וגם היארעות מאוחרת יותר תוך 24 השעות מהדחק הנפשי, קשורה אליו באופן סיבתי". בהמשך הבהירה כי אף תסמיני השבץ הופיעו תוך פחות מ 24 שעות לאחר האירוע החריג בעבודה על כן, לאחר בחינת מכלול הנתונים קבעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין האירוע המוחי חרף גורמי הסיכון הקיימים בתובע.

 

15.לאחר בחינת חוות דעת המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה שוכנענו כי אין כל הצדקה לסטות מחוות דעתה אשר הייתה מנומקת ומפורטת תוך התייחסות למכלול גורמי הסיכון של התובע והמסמכים הרפואיים אשר הונחו בפני המומחית. בהתאם לכך , אנו מאמצים את קביעות המומחית בחוות דעתה מהן עולה מפורשות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין האירוע המוחי בו לקה התובע.

 

 

סוף דבר

16.לאור האמור לעיל ובהתבסס על חוות דעת מומחית בית הדין, בהעדר הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מחוות הדעת או פגם הגלוי על פניו בחוות דעת המומחית , יש לאמץ קביעותיה במלואן. בהתאם לכך דין תביעת התובע להכרה באירוע המוחי אשר ארע עקב אירוע חריג בעבודה , להתקבל.

 

17.לאור תוצאת ההליך, הנתבע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.

 

לצדדים זכות ערעור לבת הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

 

ניתן היום, י"ט כסלו תש"פ, (17 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

Picture 1

תמונה 3

 

 

תמונה 2

נציג ציבור מעסיקים מר יוסי אביבי

 

רוית צדיק, שופטת,

סגנית נשיאה

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ