ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
61256-12-14
27/03/2015
|
בפני הנשיאה:
ורד שפר
|
- נגד - |
המערער:
עלוש ניסים עו"ד אסי רונן
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מחמד גאנם
|
פסק דין |
1.ביום 05.10.11 נפגע המערער בתאונת דרכים ונגרמו לו פגיעות בראש, בפנים ובגב, ואלה הוכרו על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").
ועדה רפואית מדרג ראשון בדקה את המערער ביום 29.01.13 וקבעה לו נכות בשיעור של 10% בגין צלקת מכערת לפי פריט ליקוי 75(1)ב' לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.
על החלטת הדרג הראשון הוגש ערר מטעם המערער, וועדה רפואית לעררים מיום 02.03.14 דחתה את הערר והותירה את קביעת הדרג הראשון על כנה.
בגין החלטת הוועדה לעררים הנ"ל הוגש ע"י המערער ערעור לבית דין זה אשר נדון במסגרת תיק בל 23172-05-14, וביום 12.10.14 ניתן פסק דין אשר הורה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה.
הוועדה התכנסה בשנית ביום 07.12.14 ושבה על קביעותיה.
מכאן הערעור שלפני.
2.להלן תמצית טענות המערערת –
א.החלטת הוועדה אינה מנומקת, והוועדה לא פעלה בהתאם לפסק הדין.
ב.הוועדה אינה מנמקת מדוע אין לקבוע למערער נכות בגין הבעיה האורטופדית, חרף העובדה שהמערער סובל מהגבלה קלה בתנועות הצוואר.
ג.הוועדה אינה מתייחסת כראוי לחוות דעתו של דר' סלטי, ואינה מנמקת מדוע אין קשר בין מצבו של המערער לבין התאונה מבחינה אורטופדית או נוירולוגית.
ד.טעתה הוועדה בקביעתה עת הסתמכה על בדיקת ה – CT, לפיה לא קיים נזק חבלתי, והיה עליה להסתמך על הבדיקה הקלינית.
ה.טעתה הוועדה עת שללה את הקשר הסיבתי, וזאת מקום ופקיד התביעות הכיר בקשר סיבתי בין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי לבין התאונה.
ו.הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין בכל הנוגע לליקוי השמיעה והטינטון ממנו סובל המערער.
ז. הוועדה לא נימקה את החלטתה מדוע לא היה מקום לקבוע למערער נכות בגין הנזק בשמיעה והטינטון ומדוע בנסיבות הפגיעה אין מקום לשקול ביצוע בדיקת שמיעה נוספת לרבות בדיקת מאפייני טינטון.
ח.לאור טעויותיה של הוועדה יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.
3.ב"כ המשיב, מצידו, טען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין והתייחסה לכלל הנושאים אשר הורה אליהם הורה לה בית הדין להתייחס אליהם.