ב"ל 58181-12-12

בתיק זה הסתיימה שמיעת הראיות ביום 26.1.15 ונקצבו מועדים להגשת סיכומי הצדדים. התובע הגיש סיכומיו במועד, ביום 1.3.15, אולם הנתבע לא הגיש סיכומים מטעמו. ביום 1.4.15 התרה בית הדין בנתבע, כי ככל שלא יוגשו הסיכומים תינתן החלטה על יסוד החומר המצוי בתיק.

משלא הוגשו הסיכומים, ניתנה ביום 14.4.15 החלטתי בתיק.

ביום 15.4.15 הוגשו סיכומי הנתבע וביום 22.4.15 פנה הנתבע בבקשה לשקול את ההחלטה שנית, ולקבל את הסיכומים מטעמו. התובע התנגד לבקשה.

ככלל, עמדתי היא כי התרופה למחדלים דיוניים הינה בפסיקת הוצאות. לפיכך, עיינתי בסיכומיו של הנתבע, אף שהוגשו באיחור והנתבע לא פירט כל נימוק חריג שיש בו כדי להצדיק את האיחור בהגשה.

גם לאחר עיון בסיכומים, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי מיום 14.4.15, וזאת מן הנימוקים העיקריים הבאים:

• כפי שפורט בהחלטתי, השיהוי בהגשת התביעה לנתבע אינו מונע את קבלתה, שעה שעלה בידי התובע להוכיח את העובדות הנטענות.