ב"ל 56781-06-13 ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע עותר להכיר במחלת קרינה כמחלת מקצוע.

דר' אברהם קורנברג מונה כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 16.2.15 (להלן – חוות הדעת).

בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סובל מלויקמיה מילואידית כרונית (CML), שהיא מחלה ממארת הנגרמת כתוצאה ממוטציה ייחודית בתאים של מערכת הדם. המומחה סקר בחוות דעתו מחקרים שהתפרסמו משנת 2005 ואילך, שמרביתם מתייחסים לעובדים בכורים גרעיניים ומיעוטם למתקני רנטגן; בהסתמך על מחקרים אלה ציין המומחה, כי התקן הבינלאומי מאפשר חשיפה שנתית עד 20 mSv וחשיפה מצטברת בחמש שנים עד 100 mSv, כאשר התובע בענייננו נחשף למנה שנתית מכסימלית של 8.1 mSv, ומנה מצטברת של 10.2 mSv במשך חמש שנים. לפיכך, הגיע המומחה למסקנה כי נוכח כמות הקרינה שספג התובע במהלך עבודתו, לא ניתן לקשור בין החשיפה לקרינה לבין התפתחות ה- CML. עם זאת, בתשובתו לשאלה אם ניתן לקבוע שהתובע לקה במחלת מקצוע, כמפורט בפריט 8 לחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 – ציין המומחה כי התובע לקה במחלה ש"באופן כללי נתן להגדירה "כמחלת קרינה"" והוסיף, בין היתר, כי:

"בסקירת הספרות כאמור בסעיף "מסקנה" לא נתן לקשור את התפתחות ה CML לחשיפה לקרינה מבחינה מדעית. אבל לפי הבנתי (אם איני טועה), המסקנה לפי ההגדרות של הביטוח הלאומי בטור 1+2 שונה לחלוטין פרט לעובדה שעברה יותר משנה מסיום העבודה הקשורה לחשיפה לקרינה עד לאבחנה של CML."

בפני בקשת התובע להפנות למומחה שאלות הבהרה. הנתבע הגיב לבקשה והסכים להפניית חלק מהשאלות בלבד, אך התנגד ליתר השאלות בטענה שהן כלליות, או לא רלוונטיות, או מבוססות על עובדות החורגות מהתשתית העובדתית המוסכמת, או משלא הוכיח התובע קיומה של אסכולה השונה מעמדת המומחה. התובע השיב לתגובת הנתבע וטען, כי השאלות להן התנגד האחרון נועדו להבהיר את חוות הדעת ולוודא שהמומחה מודע למידת ההוכחה הנדרשת בתיק דנן, בשונה מרמת הוודאות הנדרשת בעולם המדע; עוד נטען, כי השאלות המתייחסות לקיומה של אסכולה אחרת נוסחו ברוח הלכת קמחזי (עב"ל (ארצי) 16361-02-14 קמחזי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 1.1.15, להלן – עניין קמחזי).

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים כתחליף לחקירתו הנגדית, להפנות למומחה שאלות הבהרה, כל עוד הינן רלוונטיות ואינן וכחניות, ומכיוון שמדובר בסבב ראשון של שאלות הבהרה, אני מוצאת לנכון לאפשר לתובע להפנות למומחה את שאלות ההבהרה המבוקשות, וזאת בכפוף לאמור להלן:

• באשר לשאלות 2 ו-4, השאלות יותרו, חרף התנגדות הנתבע, באשר הן מתמקדות בחוות דעתו האישית של המומחה, אשר יש בה כדי להשליך על עניינו של התובע.

• באשר לשאלות 5-7, יתווסף להן בפתח שאלה מס' 5 המשפט הבא:

  "האם בהסתמך על התשתית העובדתית שהועברה לעיונך (סע' 7(ה) להחלטת המינוי) עולה כי התובע עבד עם איזוטופ אירידיום 193 לצילומי שטח? אם כן, נא השב לשאלות הבאות:"

• שאלה מס' 8 תשאל, למרות שלא ברורה מטרתה וכיצד היא תקדם את הדיון.