בפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 19/6/14 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה את ערעורו של המערער, באופן שנקבע כי המערער לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר (להלן: "החלטת הוועדה").
למערער נכות רפואית בשיעור 46%, בין היתר, בגין אסטמה (10%), יתר לחץ דם (10%), דכאון (10% זמני ולאחר תום הזמניות 0%), ליקוי בכתף ימין (25%) וכאבי גב (20%).
טענות הצדדים
טענות המערער, בתמצית, הינן כדלקמן:
החלטת הועדה אינה מנומקת דיה, אינה מתייחסת לגילו של המערער, השכלתו ויכולתו האינטלקטואלית והפיזית.
בידי המערער מסמך מיום 10/12/13 שהינו מסמך פנימי של המשיב, אשר נכתב ע"י עובד שיקום ומופנה לאגף נכות כללית כפר סבא ונושא כותרת "הערות לדוח המכון" (להלן: "המסמך").
מהמסמך עולה כי דוח כושר השתכרות של המשיב עצמו מחמיר עם המערער. נוכח חשיבותו הרבה של המסמך היה מקום שהועדה תתייחס למסמך. מדובר במסמך ששקול לחוות דעת מקצועית. היעדר ההתייחסות מהווה טעות משפטית היורדת לשורש הענין ומחייבת השבת עניינו של המערער לועדה.
העובדה שמהמסמך לא אוזכר מלמדת על התנהלות בלתי תקינה המחייבת החלפת הרכב הועדה.
טענות המשיב הינן, בין השאר, כדלקמן:
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.