ב"ל 54667-05-13 ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הינו יליד 1.1.44, ולפיכך הגיע לגיל 67 ביום 1.1.11.

התובע הגיש בקשה לבדיקה במשרד הבריאות ביום 3.10.10, ביום 27.10.10 התכנסה ועדה בעניינו, והתובע הוכר כמוגבל בניידות בשיעור 80% לצמיתות.

2.המחלוקת בין הצדדים סבה סביב השאלה אם התובע הגיש תביעה לניידות בתחילת חודש נובמבר 2010.

לטענת התובע, התשובה לשאלה הינה חיובית.

לטענת הנתבע, התשובה לשאלה הינה שלילית, והתובע לא הגיש תביעה לניידות במועד הנטען, וגם לא במועד אחר הקודם להגיעו לגיל פרישה, 2012. לפיכך, דחה הנתבע את תביעת התובע לגמלת ניידות, בהתבסס בין השאר על סעיפים 2 ו- 23 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1.6.77. ונזכיר, כי בהתאם להסכם גמלת הניידות, על התובע היה להגיש תביעה לגמלת ניידות עובר להגיעו לגיל 67, או בתוך חודשיים מיום שנתקבלה החלטת הוועדה הרפואית.

3.מטעם התובע העידה בתו, גב' ר.ח., אשר הגישה תצהיר ונחקרה אודותיו חקירה נגדית.

מטעם הנתבע העיד מר הוישל אבו סריח, מנהל מח' ניידות בסניף באר שבע של הנתבע.

4.לאחר שמיעת העדויות, הגענו למסקנה כי דין התובענה להדחות, ונפרט.

5.לאחר שמיעת עדות גב' ח', התרשמנו כי לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך עליה. גב' ח' טענה, כי הגישה את התביעה לגמלת ניידות בשם אביה בתחילת חודש נובמבר 2010. לטענתה, הניחה אותה בתיבת השירות, אולם לא שמרה עותק.

התרשמנו, כי כוונתה של העדה הייתה למעשה ל"בקשה לבדיקה רפואית" שהוגשה. התרשמות זו שלנו נתמכת בטענת העדה, לפיה לאחר שהגישה את התביעה התקשרה אל מר הוישל, ואמרה לו ששלשלה לתיבת השירות "לפני כמה ימים את המסמכים הצהובים של תביעת הניידות".