ב"ל 54366-09-11 ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע לדמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו ביום 6.4.11, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995.

ביום 21.5.13 נקבעה התשתית העובדתית בתיק וביום 26.5.13 מונתה ד"ר מרינה דימנט בנעים למתן חוות דעת רפואית בתיק.

המומחית הגישה חוות דעתה לבית הדין בתאריך 8.9.13 (להלן- "חוות הדעת הראשונה"), בה קבעה כי בהערכה סובייקטיבית של מידת החשיפה לחומר ובהתחשב בתופעות בריאותיות מתוארות של DMDS בספרות, קיימת סבירות נמוכה לקשר בין אירוע הנפילה ועבודה עם DMDS. עוד קבעה, כי מנגד, מחלות רקע של התובע יכולות להסביר בנקל את האירוע.

ביום 12.9.13 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחית שאלות הבהרה ובהחלטת בית הדין מיום 31.12.13 הועברו שאלות הבהרה למומחית.

תשובותיה של המומחית לשאלות ההבהרה הוגשו לבית הדין ביום 12.5.14 (להלן- "חוות הדעת השנייה").

ביום 21.5.14 התקבלה בקשה נוספת מטעם התובע להעברת שאלת הבהרה, זו הבקשה שלפנינו. אולם בטרם ניגש בית הדין לבקשה זו, לאור האמור בחוות הדעת השנייה סבר בית הדין כי קודם להחלטה בבקשה יש לקיים דיון בנוכחות הצדדים, וכך היה. נפרט להלן.

המומחית קבעה בחוות דעתה השנייה כי קיימת סבירות נמוכה לקשר בין אירוע הנפילה לעבודת התובע עם DMDS ומנגד, לדידה, יש לתת משקל רב יותר לתנאי העבודה ביום האירוע (עבודה גופנית ביום חם בשטח פתוח, כנראה ללא שתייה ואכילה נאותים) אשר גרמו לוודאי להחמרה במצבו הרפואי של התובע.

מהאמור, עלתה השאלה האם על התובע לפעול בדרך שונה מהדרך שהתוותה מראש בתיק, היינו לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו ביום האירוע (עבודה גופנית ביום חם בשטח פתוח, כנראה ללא שתייה ואכילה נאותים) לליקוי, ולא בקשר הסיבתי בין חשיפתו לחומר DMDS לליקוי ממנו הוא סובל.

לפיכך, ביום 8.9.14 התקיים דיון בתיק בו, ולאחר שהובהרה לצדדים מטרת הדיון כפי שהובאה לעיל, הוחלט בהסכמת הצדדים כי הנתבע יפנה שוב לפקיד התביעות אשר ישקול שוב את תביעת התובע וזאת במיוחד לאור חוות דעת המומחה . כן הוסכם כי לאחר שתתקבל תשובת פקיד התביעות ובהתאם לצורך תינתן החלטה לעניין הבקשה לשאלת הבהרה נוספת (ראו פרוטוקול הדיון מיום 8.9.14, ש' 10-11).