ב"ל 53126-09-12 18 אוגוסט 2014

1.לפניי בקשה שהגיש הנתבע, המוסד לביטוח לאומי למשלוח שאלות הבהרה לד"ר יפה דויד, שמונה לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק זה (להלן – המומחה).

2.התובעת, לריסה מנוילנקו (להלן – המשיבה) מתנגדת לבקשה.

3.כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים – יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת – בדרך כלל – חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

4.בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה – דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

5.לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחוות דעתו של המומחה ונוכח ההלכות המובאות לעיל הנני קובעת כלהלן –

א.הנני מתירה הפניית שאלות 3-1 למומחה.

ב.אינני מתירה הפניית שאלה 4 מן הטעמים שופרטו בתגובת המשיבה. המומחה התייחס, בחוות הדעת, לפעילות המשיבה בעבודתה ממנה עשויה להגרם הפגיעה בה לוקה, לפיכך – אין כל רלוונטיות לשאלת גרימת הפגיעה הנטענת כתוצאה מתנועות אחרות.

ג.אינני מתירה הפניית שאלה 5 מן הטעמים הפורטו בתגובת המשיבה. משהמומחה קבע כי הוא אינו יכול לשלול קשר סיבתי על דרך ההחמרה, הרי שאין מקום לשאלה בדבר סבלה של המשיבה מהליקוי מושא התביעה ללא קשר סיבתי לעבודה.

ד.הנני מתירה הפניית שאלות 8-6 למומחה.

6.החלטה למומחה להשיב לשאלות ההבהרה שהותרו תינתן בנפרד.