ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
5266-12-13
09/02/2015
|
בפני השופט:
צבי פרנקל
|
- נגד - |
המערער:
י.ב. עו"ד שלומי ביתן
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד לימור ליבדרו
|
פסק דין |
1.הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 26.8.13 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 49% בגין פגיעה בעבודה מיום 3.4.08.
2.הועדה התכנסה מכוח פסק דין בתיק ב"ל 58119-05-12 מיום 2.7.13 אשר הפנה את הועדה לפעול בהתאם להוראות פסק הדין בתיק ב"ל 41168-09-11 מיום 25.12.11 המפנה לפסק הדין בתיק ב"ל 3224/09 מיום 29.3.11.
3.בפסק הדין בתיק 41168-09-11 קבעה הנשיאה סלע בסעיף 11 לפסק דינה שיש להחסיר את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית על מנת שתפעל ע"פ סעיף 11 בפסק הדין בתיק ב"ל 3324/09 בו קבעה הנשיאה:
"במקרה דנן, הועדה החליטה לנכות מצב קודם בגין תאונה שאירעה למערער בשנת 1988 ובגינה הוענקה למערער נכות בהתאם לסעיף 35(1)(ב) . סעיף ליקוי זה מוענק כאשר קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות ולא בנוגע להגבלה ניכרת בתנועות.
הועדה לא פירטה מה היה מצבו של המערער לפני קרות התאונה ולא נימקה כלל מדוע יש לנכות משיעור הנכות לפי סעיף 41(4)(ג) נכות שנפסקה בגין סעיף ליקוי שונה ואחר במהותו.
מכל האמור עולה שהועדה לא קיימה את התנאים שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי ובכך נפלה לכלל טעות משפטית, אשר מצריכה את התערבות בית הדין.
נוכח הזמן הרב שחלף מאז התאונה בשנת 1988 ובשים לב לסעיפי הליקוי השונים שהוענקו למערער, יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לועדה על מנת שתשקול בשנית האם יש מקום להפחית את דרגת הנכות של המערער בגין מצב קודם.
על הועדה לפרט מהם הנתונים שהיו קיימים אצל המערער במועד קודם סמוך לתאונה משנת 2008 וזאת תוך התייחסות לבדיקות ומסמכים מתיקו הרפואי של המערער.
הועדה תנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה תוך התייחסות לחלוף הזמן שבין שתי הועדות ועל השפעתו על המצב הרפואי של כתף התובע. "
4.הועדה נשוא הערעור כתבה בסעיף 23 להחלטתה:
"הועדה התכנסה ע"פ פסק דין מיום 2/7/13, הועדה עיינה בפסק דין מ5/12/11. הועדה עיינה בתיק נכות עבודה בגין תאונה מ 4/5/88, אשר בועדה רפואית לעררים ב10/1/91 נקבעה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 35(ו)ב' בגין הרעה תפקודית קלה בכתף שמאל לאחר שעבר דיקומפרסיה סובקרומיאלית לכתף שמאל, ככדיקתו נמצאה הגבלה בתנועות הכתף עד לגובה השכם עם קשת כאובה.
הועדה עינה ב U.S מ 10.4.08 כשבוע לאחר התאונה בו מצפה עיבוי של זיז עם הסתיידות מעל ראש הזרוע ומספר צללים היפר-היקוגנים עקב תפרים קרוב לוודאי, לעומת זאת בכתף ימין נמצא קרע קאן בגודל 2 מ"מ בין סיבי RC ע"פ בדיקת U.S שבוע לאחר התאונה קים אינדינוציס של RC הנובע מהתאונה משנת 1988. בעיון בתיקו הרפואי אין בדיקה גופנית של כתף שמאל סמוך לתאונה. הועדה מציינת כי הנכות שנקבעה בגין התאונה מ4/5/88 בשיעור 10% הינה נכות חלוטה ע"פ החוק ולא ניתן להתעלם ממנה או לבטלה. מצבו היום כולל בתוכו את הנכות הכוללת בגין שתי התאונות לפיכך הנכות בגין התאונה הנדונה שווה לנכות הכוללת פחות הנכות שנקבעה בגין התאונה מ 4/5/88. הוועדה משאירה על כנה את החלטת הוועדה מיום 3.8.11"
5.המערער טוען שהועדה התעלמה מהוראות פסקי הדין ולא התייחסה למסמכים אשר פורטו בפסק הדין, לכן הוא מבקש כי בית הדין יקבע שאין ממצאים קודמים מוכחים לפני 2008 ולכן אין לנכות בגין מצב קודם.