ב"ל 51944-01-13 מזל פינטו נ' המוסד לביטוח לאומי

1. השאלה העומדת להכרעה הינה – האם הארוע אשר אירע לתובעת ביום 23.5.12 מהווה תאונת עבודה על פי סעיפים 79 ו-81 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) אם לאו.

2.התובעת ילידת 1954, מתגוררת ברחוב הצופים 4 ראשון לציון. בתקופה הרלבנטית לתביעה הועסקה כשכירה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה ומשרדה היה ממוקם בבנין שברחוב ארלוזורוב 93 תל-אביב.

התובעת נהגה לעשות את דרכה לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית ולעיתים גם ברכבה הפרטי.

התובעת נהגה להתחיל את יום עבודתה בשעה 7:30.

3.ביום 23.5.12 התובעת יצאה מביתה שבראשל"צ עם רכבה בדרכה לעבודה. בדרכה התעכבה התובעת במרפאה שבסמיכות למקום מגוריה לביקור אצל רופא אורתופד, שנקבע מראש. המרפאה אינה ממוקמת בתוואי הדרך הרגילה בה נוסעת התובעת מביתה לעבודתה.

התובעת ביקרה אצל הרופא והביקור הסתיים לקראת השעה 8:30. משם נסעה התובעת ישירות לעבודתה. התובעת הגיעה לעבודה בשעה 9:28, אז הדפיסה כרטיס נוכחות.

4.הארוע התאונתי ארע לתובעת ביציאה מהחניון בה היא מחנה את רכבה בכל פעם שהיא מגיעה עם הרכב לעבודה, סמוך למקום העבודה  בת"א.

התובעת העידה כי היא הלכה מן החניון לעבר בניין המשרדים בו היא עובדת בחפזון וכשהחלה לחצות את מעבר החציה מול שער הבנין, היא החליקה נפלה והשתטחה על מעבר החציה כך שברכיה וידיה נחבטו בעוצמה ונגרמו לה חבלות (להלן – הארוע).

מיד לאחר הארוע ניגש אל התובעת שומר שעמד בשער הבניין וכן אחת העובדות – הגב' שולמית ברזילי והם סייעו לתובעת להתרומם, כאשר הגב' ברזילי ליוותה את התובעת לתוך הבנין.

התובעת הדפיסה כרטיס נוכחות והמשיכה בעבודתה, חרף הכאבים מהם סבלה.

לאחר מספר ימים ומשהכאבים ביד שמאל ומתחת לכתף לא חלפו, היא פנתה לטיפול רפואי ביום 3.6.12.

5.עמדת הנתבע היא כי יש לדחות את התביעה. שכן, לא מתקיימים במקרה דנן התנאים הקבועים בסעיפים 79-81 לחוק הביטוח הלאומי לצורך הכרה בארוע כתאונת עבודה.

לענין זה טען הנתבע כי מטרת היציאה של התובעת מביתה היתה ללכת לקופת חולים, בהתאם לתור שהוזמן מראש. זאת, להבדיל מיציאה שמטרתה הגעה לעבודה. כן נטען, כי סניף קופת החולים בו ביקרה התובעת אינו מצוי בתוואי הנסיעה, כי הסטיה מדרכה לא היתה אינצידנטלית וכי חלה הפסקה של ממש בדרכה מביתה לעבודה.