אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 51172-01-13.27 יולי 2014

ב"ל 51172-01-13.27 יולי 2014

תאריך פרסום : 16/06/2015 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
51172-01-13
27/07/2014
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג

- נגד -
מערער:
ש' א'
עו"ד כרמית טל
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מוניר ח'יר
פסק דין
 

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נפגעי עבודה מיום 17.1.2013, אשר קבעה כי למערער לא נותרה נכות מתאונת העבודה בה היה מעורב ביום 22.1.2010.

2. בישיבת הערכה מוקדמת שקיים בית הדין באו הצדדים לכלל הסכמה לפיה הערעור ידון על דרך של סיכומים בכתב. להסכמה ניתן תוקף של החלטה, נקצבו המועדים להגשת הסיכומים ומשהוגשו, נסללה הדרך למתן פסק הדין.

רקע עובדתי

3. המערער, יליד 1961, נהג אוטובוס בעיסוקו, היה מעורב בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 22.1.10. התאונה הוכרה על ידי המשיב (להלן: המוסד) כתאונת עבודה. פקיד התביעות הכיר בפגימות הבאות כנובעות מהתאונה: חבלה בגב תחתון וכאבי צוואר.

4. ועדה מדרג ראשון התכנסה ביום 20.7.2011 ולאחר שבדקה את המערער באה לכלל מסקנה כי: "..מצבו סופי וקובעת נכות בשיעור 20% מיום 11.10.10 לפי סעיף 37 (5)(ב)" לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, המלמד על הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצוארי בצורה בינונית. הוועדה ציינה כי מאחר והמערער חזר לעבודתו היא אינה מפעילה את תקנה 15. כן הוסיפה וקבעה נכות זמנית בשיעור 100% מיום 1.6.2010 ועד 10.10.10, תקופה בה נותח המערער בצווארו.

5. על החלטת הוועדה מדרג ראשון ערר המוסד מטעמים אלה: נקבעה נכות זמנית לתקופה בה עבר ניתוח אשר אינו קשור בתאונה מיום 22.1.10; לא נוכה מצב קודם מהנכות הצמיתה; תאריך תחולת הנכות צריך להיות 23.1.2010.

6. ועדה לעררים התכנסה בשלושה מועדים: 19.12.2011; 3.5.2012 ו – 31.5.2012. במועד התכנסותה הראשון בדקה הוועדה את המערער, עיינה בתיקו הרפואי וביקשה לצורך סיכום הדיון "את הביקור הראשון אצל רופא בו מופיעים לראשונה תלונות של כאבי צוואר לאחר התאונה, וכן הצילומים עצמם אם בוצעו סמוך לתאונה (בתיק קיים צילום רק מחודש 6/10)...יסוכם בהעדרו". ביום 3.5.12 ביקשה הוועדה לקבוע מועד דיון נוסף ומיוחד בו יידון עניינו של המערער בלבד, לנוכח מורכבותו וריבוי החומר הרפואי שהונח בפניה. מועד נוסף נקבע ליום 31.5.2012. במועד אחרון זה סיכמה הוועדה את מסקנותיה כך:

"הוועדה עיינה בתיקו הרפואי טרם התאונה ולא מצאה רקע קודם של תלונות בגין הצוואר (ההדגשה שלי – ר.ב.ה). כמו כן ערב התאונה עבד כנהג אוטובוס והתאונה אירעה בזמן נהיגה באוטובוס, אולם התובע בזמן התאונה ועד 5 חודשים אחריה עד 7.6.10 טופל בגין בעיות גב ולא מופיעות ברישומים תלונות כלשהן הקושרות הצוואר לתאונה. בעיית הצוואר כפי שמסתמנת מהברור הענף שביצע התובע לאחר מועד זה מכוון בעיקר לבעיה ניוונית ולא טרואמתית (כך במקור – ר.ב.ה) ולפיכך מקבלת הועדה (את ערר המוסד – ר.ב.ה) ורואה בה בעיה מאוחרת בת 5 חודשים ללא קשר לתאונה הנדונה כך שהוועדה מקבלת את ערר המוסד ואין נכות הקשורה לתאונה הנדונה הנוגעת לצוואר".

7. על החלטת ועדת העררים הגיש המערער ערעור קודם לבית דין זה (ב"ל 23978-06-12). במסגרת ההליך באו הצדדים לכלל הסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 19.9.2012, ולפיה:

"1. מוסכם על הצדדים כי התיק יוחזר לוועדה רפואית לעררים על מנת שתבחן מחדש החלטתה בעניינו של המערער תוך התייחסות לחוות הדעת הרפואית מאת ד"ר סלטי (מיום 27.11.11 – ר.ב.ה.); מוסכם על הצדדים כי החלטת הועדה הרפואית תהיה מפורטת ומנומקת.

2. מוסכם על הצדדים כי הועדה הרפואית תזמן את המערער לדיון באמצעות באת כוחו, ותאפשר לו לטעון בפניה...".

8. בהתאם, שבה והתכנסה ועדת העררים ביום 17.1.2013 בנוכחות המערער ובאת כוחו. לאחר שנשמעו טענותיהם סיכמה הוועדה את ממצאיה כך:

"הועדה התכנסה בעקבות פס"ד מיום 19.9.12 בו הוועדה התבקשה לבחון מחדש את החלטתה בעניינו של המערער בהתייחס לחו"ד רפואית של ד"ר סלטי 27.11.11 ובו מציין את בעיות הצוואר של התובע כולל ממצאי הדמיה אך אין אזכור כלל בחוו"ד לעברו של התובע ולעובדה שהממצאים בבדיקות ההדמיה מעידים על תחלואה נוונית ואין בהם כדי ללמד על פגיעה טרואמטית. כמו כן בוועדה מיום 31.5.12 הוועדה מציינת כי עיינה בתיקו הרפואי של התובע טרם התאונה ומצאה תלונות של כאבי צוואר (ההדגשה שלי – ר.ב.ה) וכן נרשם שתקופה ממושכת של מספר חודשים עד 7.6.10 הטיפול שניתן לתובע היה בגין בעיות גב ולא בגין הצוואר. על כן לאור הממצאים הרנטגניים המעידים על מחלה ארוכת טווח ותחילת הטיפולים בעיית צוואר 5 חודשים לאחר הארוע התאונתי הנדון הועדה בדעה שאין לקשור בין הניתוח שעבר לבין התאונה הנדונה וחוזרת על קביעתה מיום 31.5.12".

החלטה זו היא מושא הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

9. בהודעת ערעור ארוכה מונה המערער, אחד לאחד, את כל המסמכים הרפואיים שברשותו ממועד התאונה ועד היום, ואף מצרף אותם להודעת הערעור המחזיקה לא פחות מ – 160 עמודים! כן מתאר המערער את השתלשלות העניינים וההחלטות בוועדות מן הדרגים השונים, בהן נבדק. המערער מדגיש, כי עקב טעות שחלה אצל הסגל הרפואי, פורשו הכאבים מהם החל לסבול כשבוע לאחר מועד התאונה ככאבים שמקורם לבבי, בעוד שמקורם הוא בעמוד השדרה הצווארי ובתאונת הדרכים – תאונת העבודה. בנסיבות אלה לא בוצעו סמוך לתאונה צילומים של עמוד השדרה הצווארי והבעיה בצוואר לא אותרה במועד, אלא רק בחודש יוני 2010.

אשר למסקנות הוועדה נשוא הערעור מיום 17.1.2013, עורך המערער רשימה ובה טעויות בהן טעתה הוועדה, לשיטתו, ושעיקרן העדר התייחסות לטענתו על אודות האיחור באבחון מצבו הרפואי - טענה המוצאת ביטויה במסמכים הרפואיים השונים; העובדה שהדיון המשלים בעניינו התקיים בהעדרו, ומבלי שנמסרה לו הודעה על כך; העדרו של "מצב קודם" מתועד; התעלמות הוועדה מכך שבערר המוסד כלל לא התבקשה התערבות באחוזי הנכות.

10. המוסד, בהגינותו, הודיע בסיכומיו כי לאחר ששב ועיין בכלל החומר בא לכלל מסקנה כי אכן יש מקום להשיב את עניינו של המערער לפתחה של הוועדה באלה: הצורך בהבהרת קביעותיה הסותרות של הוועדה בסיכום מסקנותיה מיום 31.5.2012 לעומת סיכום מסקנותיה ביום 17.1.2013 ביחס לקיומם או העדרם של ממצאים ורקע קודם בגין תלונות בצוואר; העדר התייחסות מצד הוועדה לטענת המערער בדבר האיחור באבחון הבעיות מהן הוא סובל בעמוד השדרה הצווארי לנוכח הסברה המוטעית כי מדובר בבעיות מרקע קרדיאלי. עניינים אליהם התייחס ד"ר סלטי במפורש בחוות דעתו; העדר סמכותה של הוועדה להפוך את קביעתו המפורשת של פקיד התביעות באשר לקשר הסיבתי בין כאבי הצוואר לתאונת העבודה, ועל כן גם חוסר סמכותה לקבוע 0% נכות כבר למחרת יום הפגיעה בעבודה. עם זאת טען המוסד כי רשאית הוועדה לקבוע שאין קשר סיבתי בין הניתוח שעבר המערער בחלוף מספר חודשים לבין הפגיעה בעבודה ובלבד שהחלטתה תהא מנומקת.

11. בתשובה לסיכומי המוסד הודיע המערער כי הוא אינו מסתפק בהסכמות המוסד האמורות, וכי לדידו אין להתיר את המשך הדיון בערר המוסד על החלטת הוועדה מדרג ראשון שכן הוא בטל מעיקרו. זאת על שום שהוגש תוך חריגה מסמכות, כלומר בסתירה להחלטת פקיד התביעות בדבר הקשר הסיבתי בין התאונה לפגימה בצוואר, ובשים לב לעובדה שהמוסד כלל לא ערר על גובה הנכות. לחלופין, נטען כי יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר בפניה יועמד פרוטוקול הוועדה מדרג ראשון וכי יקבע כי אם תחליט לסטות ממצאי הדרג הראשון תעשה כן תוך הנמקה מספקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ