ב"ל 51036-02-14 א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 14.1.14 קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 15% לפי סעיף 80 (2)(ד) מותאם וכן 10% לפי סעיף 35 (1)(ב) ושיעור 30% לפי סעיף 34 (ב)(4), בגין פגיעה בעבודה מיום 27.7.07.

2.המערערת טענה שהוועדה טעתה כאשר לא קבעה דרגת נכות אורולוגית בגין התאונה. לטענתה, יש להשיב את עניינה לוועדה לעררים על מנת שתקבע דרגת נכות בתחום האורולוגיה. ב"כ המשיב טען שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית מאחר שוועדה קודמת שללה קשר סיבתי בין התחום האורולוגי לבין תאונת העבודה.

3.המערערת טענה שלא ניתן לראות בהחלטה של ועדה קודמת כהחלטה חלוטה מפני שלא עמד בפני הוועדה מלוא תיקה האורולוגי. לטענתה, החלטת הוועדה הרפואית מיום 28.6.10 ששללה קשר סיבתי בין הפגימה האורולוגית לבין התאונה ניתנה על סמך תיעוד חסר, לכן לא ניתן לראות באותה החלטה כהחלטה חלוטה.

4.במעמד הדיון טענה ב"כ המעררת שהיא לא קיבלה את פרוטוקול הדיון מיום 28.6.10, לטענתה מכתב מיום 5.9.10 המודיע שנקבעה לה דרגת נכות בשיעור של 20%, לא נשלח אליה, אלא רק למערערת , וממילא לא כתוב באותו מכתב שנשלל קשר סיבתי אורולוגי. כן טענה המערערת שלאור כללי הצדק הטבעי יש לקבוע שההחלטה אינה החלטה חלוטה, הן מהסיבה שלא עמד בפני הוועדה מלוא התיעוד הרפואי ובכך נפגעה זכות הטיעון שלה והן מהסיבה שההחלטה ניתנה במסגרת נכויות זמניות שאינן מחייבות. כמו כן, טענה שהתברר לה שבעקבות הדיון ביום 9.4.13 ביקשה הוועדה לעיין בתיק האורולוגיה שלה, אולם לא הובהר על מי מוטלת החובה להמציא את המסמכים ובפועל, כשהתכנסה הוועדה בהעדר תיק אורולוגי מלא נדחתה תביעתה.

5.הוועדה הרפואית מיום 26.8.10 קבעה בפרק הסיכום והמסקנות:

"הוועדה אינה מוצאת קשר בין תלונותיה בתחום הנוירולוגי לתאונה הנדונה מכיוון שבדיקה אורולוגית מיום 1.1.10 לא הראתה כלל דליפת שתן שעליה היא מתלוננת".

6.לאחר קביעת הנכות הזמנית, זומנה המערערת לוועדה מדרג ראשון לקביעת נכותה הצמיתה. ועדה מיום 18.10.10 לא קבעה נכות בתחום האורולוגי. על החלטה זו הגישה המערערת ערר ביום 14.11.10. בערר כתב ב"כ המערערת שהוועדה טעתה כשלא קבעה נכות בגין דליפת שתן הנובעת ממצבה הנפשי והיה עליה להעניק דרגת נכות בשיעור של 30%.

7.הערר נידון ביום 9.4.13 ובכינוסה השני של הוועדה מיום 8.9.13 קבעה הוועדה: "מבחינה אורולוגית הוועדה סבורה כי מאחר והתובעת נבדקה בוועדה לעררים ביום 28.6.10 ובה הוחלט כי אין קשר סיבתי ואין הפרעות אורינריות לתאונה הנדונה. מדובר בהחלטה חלוטה, לכן הוועדה מנועה מלדון בתלונות אלו."

8.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הערעור להידחות. הקביעה בדבר קשר סיבתי היא קביעה חלוטה. החלטה סופית של ועדה בדבר קיומו של קשר סיבתי או שלילתו, מחייבת את הוועדות הבאות אחריה. כך הוא הדבר, בין אם מדובר בנכות זמנית או בנכות יציבה.