י.ב. נ' המוסד לבטוח לאומי סניף פתח תקוה

1. בתביעה שבפנינו עתר התובע, עובד עצמאי, להכיר בפגיעתו בתאונה מ-22.5.14, [בה נפגע באגן, עמ"ש/גב, ירך שמאל, בטן, בית חזה, ריאות], עת עסק בשיפוצים ונפל מסולם, כפ"ע. 

טוען התובע כי החל לעבוד כעצמאי במהלך מאי 2014, לאחר שהיה רשום בעבר כעצמאי. ב-28/4/14 או בסמוך לו פתח תיק במע"מ ובמ"ה ואף פנה לרו"ח יורם חרפק ("רו"ח") לצורך פתיחת תיק ניכויים ורישומו כעצמאי ובהתאם הסיר "דאגה מליבו".

עד לדחיית תביעתו, סבר כי שילם לנתבע את ד"ב, לפי המחאות שמסר לרו"ח, כשבמכתב הדחייה של הנתבע מ-26/11/14 נקבע כי התובע לא ענה להגדרת עצמאי (סעיף 1 לחוק) ולחילופין, לא היה רשום בעת הפגיעה כעצמאי, או לא עשה המוטל עליו להרשם (ס' 77(א) לחוק).

2.הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה, תוך שציין כי אישר את האירוע במסגרת "דמי תאונה"; הוכחשו הטענות הרפואיות, ככל שאינן עולות מהתעוד הרפואי. נטען כי בדין נדחתה התביעה, משהחל לטענתו לעבוד כעצמאי במאי 2014, אלא שהגיש טופס דין וחשבון רק ב-23/12/14 בו טען כי הוא עצמאי מ-1/5/15 ובקשה להפעלת תיק ניכויים ב-15/6/14 (צורף), תוך שנטען בה כי החל להעסיק עובדים ב-1/6/14.

הוכחשה הטענה כי מדובר בדרישת רישום "דקלרטיבית" בלבד (וטענות פרשנות כאלה או אחרות), תוך שהוברר כי אין בסיס משפטי לטענותיו.

גם בקשתו לבדוק עמדת הנתבע מחדש נדחתה ב-26/2/15.

ציין עוד הנתבע כי התובע היה עצמאי עד 31/12/12 ושכיר מ-1/13 עד 3/13.

הנתבע עתר לדחיית התביעה.

3.בדיון מוקדם שהתקיים בפני כבוד השופטת ח. טרכטינגוט נקבעו הפלוגתאות הבאות:

"א.האם היה התובע בגדר 'עצמאי' בעת הפגיעה.

ב.האם היה התובע רשום כעצמאי במועד הפגיעה, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי."

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו, של רו"ח, של מר משה טוריאל ("משה") ושל מר דוד קרינדי ("דוד"),( 2 עובדיו).

ביום 8/1/17 נשמעו בפנינו עדויות התובע.

סיכומי הצדדים נשמעו בתום ההוכחות.