ג.ג. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.3.2016 (להלן - הוועדה) שניתנה במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה. בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער עומדת על 0% וזאת החל מיום 3.5.2012. 

2.בעקבות ערעור שהוגש לבית הדין האזורי לעבודה בתיק ב"ל 19328-09-15 שנידון בפני כב' הרשמת דניה דרורי (כתוארה אז) ניתן פסק דין ביום 11.1.2016 על יסוד הסכמת הצדדים ולפיו עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שהוועדה תתייחס באופן מנומק לחוות הדעת של ד"ר גוכמן מיום 26.3.2015 ותקבע האם יש בה כדי לשנות מקביעתה לרבות לענין הקשר הסיבתי ושיעור הנכות.

3.בהתאם לפסק הדין המחזיר התכנסה הוועדה ביום 23.3.2016 באותו הרכב ולאחר ששמעה את תלונת המערער קבעה כך:

"הועדה התכנסה במסגרת פס"ד 11/1/16 על מנת להתייחס לחו"ד ד"ר גוכמן.

לציין שגם על פי המסמכים אשר הוצגו לד"ר גוכמן תלונות על כאב כתף מופיעים31/3/13 שנה לאחר האירוע – CT אשר בוצע 9.4.13 מראה שינויים ניווניים כולל פרוטרוזיה פצטרית...(מילה לא ברורה – א.ר.) המרווח הבין חוליתי ואוסטיופיטים קדמיים ואחוריים משמעותיים יותר בגובה - C5 C6 קומפלקס אוסטיופיט דיסק אחורי גורם ללחץ על חוט השדרה

ממצא המוצא ביטויו MRI 21/4/13".

הועדה סיכמה את ממצאיה כדלקמן:

"החומר הרפואי הסמוך לתאונה דל ביותר ולאחר התאונה התובע המשיך לעבוד ולנסוע לעבודתו כך שלא ניתן לקשור שינויים ניוונים קשים שכידוע נוצרים במשך שנים רבות ואינם קשורים לחבלה חד פעמית. המליופטיה אף היא קשורה ללחץ של האסטיופיטים על חוט השדרה ולא על ממצא טראומתי אשר גרם לנזק על חוט השדרה.

הועדה חוזרת על קביעתה אין לקשור ניתוח ותלונותיו של התובע לתאונה. כי אם לתהליכי השחיקה הניוונית מהן סובל ונוצרו שנים רבות טרם ביצוע הניתוח."

4.תמצית טענות המערער הן:

א.שיעור הנכות שקבעה לו הוועדה אינו משקף את מוגבלותו ואת קשיי תפקודו בפועל, כפי שהם באים לידי ביטוי באופן פיסי ומוחשי בחיי היום יום שלו.

ב.הוועדה לא נמקה ולא הסבירה את הפער שבין חוות הדעת של המומחית שבדקה את המערער באופן יסודי, לבין החלטת חברי הוועדה וכן את הקשר הסיבתי לבין העדר הנכות. הוועדה לא מתייחסת לנסיבות ולמנגנון התאונה.

ג.בפני הוועדה הוצגו מסמכים המתארים את פניותיו בנוגע להפרעות הנוירולוגיות מהן סבל בעקבות התאונה. הוועדה לא התייחסה כלל לתוכנם של מסמכים אלו ולהשלכות הקליניות של ממצאיהם ביחס למצבו התפקודי.

ד.קביעת הוועדה אינה מתיישבת עם תלונות המערער, עם חוסר יכולתו לתפקד כבעבר ועם הממצאים הרפואיים שהוצגו בפני הוועדה.