א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי תביעה להכרה בפגיעה בגבו של התובע כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 וזאת על דרך של המיקרוטראומה.

2.העובדות הרלוונטיות פורטו בהחלטה מיום 13.11.16 כדלקמן:

א.בין השנים 1972 ו-1993 לערך עבד כירקן עצמאי בחנות ירקות. משנת 1995 ועד 2012 עבד כירקן במחלקת הירקות ב"שופרסל".

ב.העבודה כירקן בשופרסל בוצעה במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע, כ-8 שעות ביום ואף יותר.

ג.עיקר העבודה הייתה בהרמה ופריקת ארגזי ירקות, כמתואר להלן:

מדי יום נדרש להעמיס לא פחות מ-3 משטחים כאשר כל משטח כולל כ-60 ארגזים במשקל ממוצע של 14 ק"ג לארגז.

העמסה: נדרש להרים ארגז-ארגז מהמשטח הממוקם במחסן ולהניחו על העגלה הניידת, וזאת תוך ביצוע עשרות פעולות של כיפוף ואימוץ הגב.

פריקה: לאחר העמסת הארגזים על העגלה, היה משנע אותה לכיוון מחלקת הירקות, פורק את הסחורה ובתוך כך מרים ארגז- ארגז מהעגלה ומסדר במדפים, כאשר גם עבודה זו הייתה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ואימוץ הגב.

ג.פעולות ההעמסה והפריקה חזרו על עצמן לאורך כל יום העבודה.

ד.עם התובע עבדו שני פועלים נוספים שגם זו הייתה עבודתם אולם אל התובע צורף פועל אחד שהוא מוגבל ובעל לקויות, כך שעיקר העבודה "נפלה" על גבו.

ה.אופי העבודה כמתואר לעיל היה די זהה לאופי עבודתו של התובע כעצמאי.

3.באותה החלטה מונה ד"ר אסא לב אל כמומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") והופנו אליו השאלות הבאות:

א.מהו ליקויו של התובע בגבו?

ב.האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: